יום שני, 5 במרץ 2012

שלג על הרי

ביום שישי ארזנו את מיטלטלנו, לקחנו את ילדותינו ונסענו צפונה. היעד הסופי-בקתת עץ בעין חרוד (איחוד. מה יהיה עם האיחוד והמאוחד? אי אפשר לחיות ביחד?), שם נפגשנו עם הורי, אחותי ומשפחתה, אחי וחברתו.
החלטנו ליסוע עד שנגיע לשלג מספיק עמוק כך שהבנות תוכלנה לקפץ, לזרוק כדורים ולקפוא קצת. נסענו ונסענו, ובדרך ראינו מכוניות חוזרות-מאיפה?-עם ערימות שלג על מכסה המנוע, מעין רצון לאותת למי שבא ש"היינו בשלג. תאכלו את הלב". אז לא אכלנו את הלב אלא פשוט המשכנו. באיזור רמת הגולן כבר ראינו שלג רב בצדי הכביש, וגם בשדות מסביב. המשכנו בעקבות טורי המכוניות שנעצרו בצדי הדרך וחנינו באיזור הכרמים, שכעת היה מושלג לגמרי. הבנות יצאו לכפור, שיחקו והשתובבו עשר דקות שלמות וחזרו להפשיר במזגן של האוטו.
המראה היה מרהיב ביופיו: שטחים נרחבים לבנים כאשר פה ושם מציצים ענפים של מה שהיו שיחים וכעת נטולי עלים ופרחים, שורות של עצים ירוקים עטופים לובן מסנוור, השמש שלחה קרניים חזקות שפגעו בשלג וחזרו לשמים, ממש שוויץ הקטנה. היה מאוד קר וירדו פתיתי שלג - כמו בסרטים!
הסתובבנו ונסענו לכיוון הקיבוץ. בקתת העץ חיכתה לנו מחוממת. בבקתה סלון קטן, מטבחון, חדר אמבטיה עם ג'קוזי ומקלחת, וקומת גלריה עבור הגדולות שנהנו לרקוד ולהשתולל.
בערב נסענו לקיבוץ בית אלפא, למסעדת Blis, שם ארגנו לנו חדר נפרד ובו שולחן ארוך וערוך עם מפה אדומה ועליה עלי כותרת של וורדים. כמה נחמד!
אכלנו איש איש כטעמו ויכולתו. אני, הקרניבורית, הזמנתי סטייק פרגית ברוטב טריאקי וצ'יפס והיה ממש טעים ומוצלח.
למחרת, יום שבת, חטפתי הצטננות קשה (ודווקא ישנתי עם גרביים!), לכן רק הגדולות הלכו עם בעלי לגלות את נפלאות חיי הקיבוץ: פינת ליטוף, חוות סוסים, רפת (שם "זכו" לראות המלטה שנתקעה קצת, לא עלינו), תרנגולות וכו' וכו'.
אחרי הצהרים שמנו פעמינו חזרה לכיוון המרכז תוך עצירה במקום בו אפשר לקבל אוכל במהירות המירבית האפשרית וגם להמשיך ליסוע-המקדרייב.
היה נחמד, קר ומושלג כמו שאני אוהבת. אבל אין כמו בבית!


5 תגובות:

  1. איזה נופים ורק לחשוב שזה אצלנו אני גם רוצה טיול

    השבמחק
  2. נכון, אין כמו בארץ!
    צאי ותהני!

    השבמחק
    תשובות
    1. ואת מוזמנת להירשם לבלוגי המחודש!

      מחק
  3. נראה שעם צננת או בלי, נהניתם מחוויה מרנינה. זוכרת את הגילאים האלה, קצת שלג, פינת ליטוף וצ'יפס עושים להם את היום. עכשיו הדישות שונות, פחות לבלות איתנו אבל בהחלט לבלות. תיהנו מהגילאים האלה זה חולף בצ'יק.

    השבמחק
  4. תודה! כן, אני כבר מרגישה את זה, בגלל זה אני עדיין עם הקטנה בבית-ליהנות כמה שיותר.

    השבמחק

מוזמנים להשאיר תגובה חביבה ♥

הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...