יום שני, 30 ביוני 2014

מנת יתר של אהבה ומתיקות

חובבת בשמים מתוקים אנוכי (וגם ממתקים מתוקים, אבל לא בזה עסקינן).
זכור לי עוד בילדותי הרחוקה, עת סבי, שעבד בבית דפוס, היה מגיע אלינו עם בקבוקי בושם Charlie עליהם היו מדפיסים את מדבקות המותג, וכבר אז החלה כמיהתי למתוק.

         התמונה מכאן
עם השנים טעמי השתנה, התבגר, השתכלל והתייקר.
בירח הדבש שלנו קניתי את הבושם אנג'ל של טיירי מוגלר, בושם מתוק, חזק, כבד ועשיר, ששימש אותי בהזדמנויות מיוחדות. בגלל שבארץ אין אף פעם הנחות על הבושם (למה, בעצם?), תמיד קניתיו בדיוטי פרי כשהייתי בדרך ליעדים שונים בעולם.
אולם, כמו בכל דבר, מתישהו, בעיקר אחרי 13 שנים, יש הרגשה של מיצוי, ולכן כשהיינו בפראג קניתי את הבושם Flowerbomb של צמד המעצבים Viktor&Rolf. שוב, בושם עשיר, כבד, מתוק.
והנה, לאחרונה, בלוגריות רבות ערכו הגרלות כשהמתנה היתה הבושם Loverdose של Diesel.
זהו Eau De Parfum ולכן כמובן מחזיק מעמד שעות רבות, כמו שאני אוהבת. הבושם תואר כמתוק וכבד-מתאים לי. נרשמתי מיד לכל ההגרלות שראיתי והמתנתי בציפיה דרוכה. והנה, קראתי בבלוג של שרונה המקסימה הכרזה על זכייתי! מה רבה היתה שמחתי וחיכיתי בקוצר רוח לקבלו.
אכן, לא התאכזבתי. מיד לאחר ההתזה מרגישים את האניס (כמאכל לא הייתי מתקרבת אליו אבל בבושם זה מהמם). לאחר כחצי שעה הריח מתייצב מעט ועולה ניחוח ליקריץ ויסמין, ואחרי כשעתיים הריח הכבד נחלש ומה שנותר הוא וניל ואמבר. מילים רבות לא יתארו את עוצמת הניחוח הממכר. תחילה הריח מעט חריף לי אבל כשהוא מתרגל לעור הוא משתנה ומתרכך. עכשיו אני מתבשמת בו כל ערב לפני השינה, כדי לקום איתו בבוקר.
לא דיברנו על הבקבוק - צורת לב סגול בעל זויות כשל יהלום, בתוכו נעוץ פגיון שחור (ברר...), פקק עגול שחור. על ראש המתז חרוט השם DIESEL. על אחת מכנפות הבקבוק חרוטים שם הבושם והחברה. הבקבוק כבד ולא ניתן להעמידו, רק להשכיבו-קצת לא נוח אבל יש מקום בסלסילת הבשמים שלי. האמת, יש עוד הרבה מקום, ויש לי יום הולדת עוד חודש-רמז דק כפיל.

בצד ימין תגלו שדוגמית השבוע-אכן הפתעה-גם היא של בושם מתוק. כנסו וראו! 
שיהיה לכם סופ"ש מתוק!
בואו להיות חברים בדף הפייסבוק של הבלוג במרחק קליק אחד
ושימו לב למדור "חדשות ומבצעים" בטור השמאלי

יום רביעי, 18 ביוני 2014

טיול בת מצוה לאמסטרדם-פרק 2

אחרי שבפרק הראשון דיברנו על 3 הימים הראשונים, שברובם היו מחוץ לאמסטרדם, נמשיך עם אמסטרדם היפה (לינק).


יום רביעי לטיול, שהוא יום שני בשבוע, וכלת השמחה כבר מחכה בהתרגשות למוזיאון מאדאם טוסו. קנינו כרטיסים מראש (עד גיל 4 לא משלמים), והגענו בבוקר למוזיאון הממוקם בדאם.


בכניסה למוזיאון פסל של אובמה, ומי שרוצה להצטלם איתו יכול לעשות זאת רק ע"י צלם הבית ובתשלום. הכנסה צדדית לאובמה, כנראה. אז ויתרנו על התענוג והמשכנו הלאה למעלית. הצטלמנו ליד כוכבי ילדותנו (ובגרותנו), גם הבנות הצטלמו ליד כוכבי ילדותנו ושאלו "מי זה?". ליד רוב הבובות יש עזרים נלווים: ג'וליה רוברטס דוחפת כסא ואפשר לשבת עליו ולהצטלם, ליד המלכה (לשעבר) יש כתרים שאפשר לחבוש על הראש וגלימה מלכותית שאפשר ללבוש, וכסא מלכות שיושבים עליו ומרגישים חצי מלכה לפחות. פגשנו גם את אי.טי יושב בסלסלה של האופניים של אליוט, עטוף בשמיכה, ובצד ישנו קפוצ'ון אדום שאפשר ללבוש ולשבת על האופניים כמו אליוט.
השבוע עשינו סגירת מעגל והקרנו לבנות את הסרט המרגש.
אני הצטלמתי ליד אהוביי משכבר הימים, וזה הכי קרוב שאוכל להגיע אליהם אי פעם...
 חולצה: Primark // שרשרת: קסטרו // סקיני: העין השלישית


אחר כך טיילנו ברחוב Rokin, רחוב קניות, הלכנו לאכול פלאפל ב"פלאפל מעוז"-יקר! 4.90 יורו למנה, לא כולל צ'יפס. קצת קניות בסופר Albert Heijn, רשת ובה סניפים בגדלים שונים, קטנים שכונתיים וענקיים המציעים הכל בערך. קנינו מצרכים לארוחות בוקר וערב והאהוב אפילו הכין ביצים וסלט, כמו בבית.
אין על הצ'יפס ההולנדי (בלי מיונז, כן?)!

יום חמישי לטיול - הגיע הזמן לשוט קצת באמסטל. לא רחוק מהמלון ניתן להצטרף לשייט על אוניה בעלת חלונות זכוכית ענקיים ופתח בגג. איתנו פחות מעשרה אנשים, צופים באתרים מעניינים במרחבי אמסטרדם וקצת מחוץ לה. ברקע הסברים מוקלטים באנגלית, כאשר רב החובל המיומן מחווה בידו ימינה או שמאלה, לפי האטרקציה.


לאחר השייט המוצלח, שארך כשעה, הלכנו ברגל לבית הפנקייק The Pancake Bakery, השוכן ברחוב Prinsengracht בשכונת Joordan. בדומה לבית הפנקייק המקורי בהרצליה, גם כאן מציעים מאכלים שונים בנוסף לפנקייקים. כשנכנסים דרך הפתח הצר, המסעדה נראית קטנה ואפלה, ואז מגלים שהיא צרה וארוכה ומכילה שולחנות רבים ואף קומה שניה, אליה מגיעים על מדרגות מפותלות וצרות, כמו בכל הבתים באמסטרדם. בתפריט רואים פנקייקים בסגנונות שונים ובינלאומיים, יש גם פנקייקים לילדים עם הפתעות, ממש כמו מקדונלדס. הזמנתי פנקייק עם צימוקים וקנמון.
 בלוגרית חרוצה יושבת בבית הפנקייק ורושמת רשימות לבלוג
  

ואם כבר מדברים על מקדונלדס, נכון בארץ כשמזמינים כמה ארוחות מקבלים כמה מגשים? באמסטרדם לא. בכל סניף שלא היינו, דחסו 4-5 ארוחות על מגש אחד, וכשביקשתי עוד מגשים הסתכלו עלי מאוד מוזר - מה החוצפנית הזרה הזאת רוצה מאיתנו. ממש קטע.
חולצה: TNT // צעיף: Primark // סקיני: Next
יום שישי לטיול החלטנו על קצת טבע, וטבע זה Vondel Park (אגב, אומרים פונדל-בפ' רפה-פארק). הלכנו ברגל מהמלון, עניין של 1.5 ק"מ. קצת ליד הפארק שכרנו אופניים ב - Mac Bike, בהם זוג אחד עם כסא לקטנה. 6 אירו ל-3 שעות. יש גם אופניים עם מעין עגלה. היה חמים ונעים, הפארק גדול ואנשים מטיילים בו באמצע השבוע (יום רביעי) כאילו היה שבת. בכל פיסת דשא אנשים משתזפים, ילדים משחקים. אגמים קטנים, גזיבו יפהפה, ברבורים שטים, כלבים מתרחצים.
חולצה: Primark // סקיני: העין השלישית // סניקרס: Skechers

בפארק הצטלמנו ליד שלט האותיות הענק I Amsterdam. מסתבר שיש כמה כאלה - גם ליד Rijksmuseum נמצא שלט כזה, וגם בשדה התעופה.

המשכנו לאיזור המוזיאונים, נכנסנו לחנות המוזיאון וקנינו מספר מזכרות וגם מתנות.
נסענו בטראם לרחוב Damrak ואכלנו בKFC ובכך סגרנו את היום.

ביום השביעי והאחרון נסענו בטראם (אגב, ילדים עד גיל 4 לא משלמים) לשוק אלברט קאופ
Albert Cuypmarkt, שוק רחוב יומי ובו חנויות רבות, בעיקר בגדים וקשקושים.
 חולצה: C&A // סקיני: Next // שרשרת: טופ טן //
 בוטיס: New Look // משקפי שמש: אופטיקנה

 חנות שמאוד אהבנו ובה מאות קופסאות פח מאויירות, כלי בית, תבלינים ועוד ועוד. עדיין יש לנו קופסאות שקנינו שם בביקור הקודם, לפני 9.5 שנים.

מצאנו חנות מגניבה ובה קנינו את האאוטפיט של כלת המצווה למסיבה (ספויילר! לפני פוסט הבת מצוה). הגענו לדוכן וופל בלגי ופתאום המוכר אומר לנו כל מיני מילים בעברית, בהן "חצי חצי?". התעלפתי מצחוק. הוא לא ישראלי אבל מדבר סלנג עברי. שאלתי אותו מאיפה העברית ואמר שהיה בהרבה חופשות בארץ. לקחתי עם הכלה חצי חצי-שוקולד לבן ושוקולד חלב ובפנים מרשמלו קטנטנים. היה מתוק בטירוף.
המשכנו לפלאפל בסוף הרחוב, שמסתבר שהמוכר פלסטיני ואמו נולדה כאן, כנראה ברמאלה או עזה (הוא נולד בהולנד), ניהלנו שיחה איתו ועם בחור אפגאני שהיה שם והגענו למסקנה שכולנו רוצים שלום ואנחנו מאותה משפחה.
עם מסקנה מחממת לב זו המשכנו בדרכנו, טיילנו עוד ברחובות היפים של אמסטרדם עד המלון, לקחנו את מזוודותינו והפלגנו לשדה התעופה עם מונית שהזמנו, כולל כסא לקטנה.
עבר כבר חודש מאז שטסנו וכשאני כותבת את הפוסטים האלה עוברים לי מול העיניים מראות, קולות וריחות ונהיה לי קצת עצוב. בא לי לחזור.

עוד שנתיים בת מצוה לאמצעית. מה היעד הבא?






 

יום שבת, 14 ביוני 2014

טיול בת מצווה לאמסטרדם-פרק 1

פצחנו בהכנות לפני חצי שנה. תחילה מקום-פה אחד הוחלט על העיר הקסומה אמסטרדם. האהוב ואני היינו שם כבר פעמיים (מבחינתנו העיר מתחרה בלונדון), האחרונה שבהן לפני 9 וחצי שנים, הבנות עוד לא היו בחו"ל (פרט לחוגגת-היתה בקנדה בגיל שנה בחתונת הדוד, אבל כמובן לא זוכרת כלום). המועד-מאחר ותאריך הלידה הוא יוני, וזהו חודש עמוס מאוד עם מסיבות סיום וכו', הוחלט על מאי. המשתתפים-כולם, כמובן.
הזמנו כרטיסים חצי שנה מראש, בנפרד ממלונות. גילינו כבר לפני כמה טיסות שזה יותר זול ככה.
החלטנו שאת הימים הראשונים נבלה ליד אפטלינג, פארק השעשועים המקסים שנמצא במרחק כשעת נסיעה מאמסטרדם, ואח"כ נמשיך לעיר הגדולה. הזמנו מלון בעיר המרוחקת 7 דקות נסיעה מהפארק, כדי שבבוקר נוכל להגיע עם פתיחתו ולא נצטרך לחכות בתור. גם כרטיסים קנינו מראש (בכלל, כל מה שאפשר לקנות/להזמין מראש-עדיף, גם כדי לחסוך תורים וגם כדי לחסוך כסף-תמיד יש הנחה על קניה באתר).
נחתנו ביום שישי מוקדם בבוקר, ומיד ניגשנו לדלפק השכרת הרכב. בארץ הוצאנו רשיונות נהיגה בינ"ל, רק כדי לגלות שלא מבקשים אותם, אלא רק את הרשיונות מישראל, אותם הבאנו גם כן, כמובן. הזמנו מראש רכב גדול-7 מקומות, כדי להפריד בין מוקדי החיכוך, ומהאופציות שהציעו לנו בחרנו בפורד גלקסי. אוטו מצויין, מרווח, עם מקום גם למזוודות וגם ל-5 אנשים בנוחות. גם בוסטר לקטנה הזמנו, בתוספת תשלום. עוד מראש הורדנו תוכנות ניווט לנייד, אך צריך להיות עם האצבע על הדופק כי כל מיני כבישים נסגרו, עוברים שיפוץ וכד'.
המשכנו למלון המקסים בעיר Waalwijk. קצת קשה למצוא חדרים המתאימים למשפחה בת 5 נפשות. אין כ"כ מלונות עם דלת מקשרת, כנהוג בארצנו, כך שבד"כ האופציות הן או חדר מאוד גדול או כפר נופש וכד'. מצאנו חדר לחמישה ובו מיטה זוגית ו-3 מיטות בודדות, ובחדר האמבטיה גם אמבטיה וגם מקלחון. ארוחות בוקר די עשירות מוגשות במסעדת המלון-לחמים שונים, מבחר קורנפלקסים ויוגורטים, ביצים ועוד ועוד.
כשנכנסו למלון נדהמנו לראות יצירות אמנות צבעוניות בכל מקום: במסדרונות, בחדרים - תמונות, מנורות ואפילו אח מאויירת. וכל הפריטים גם הוצעו למכירה. חבל שלא יכולתי לקנות מחמת האובר ווייט.


גם האוטו של האומנית מאוייר פרי מכחולה

למחרת בבוקר נסענו ל-Efteling. הפארק נפתח ב-10, והגענו בדיוק בזמן. ישנו מגרש חניה בכניסה לפארק, ואין בשום מקום הודעה על כך שצריך לשלם ביציאה, כנהוג במקומותינו. מגלים זאת בדרך הקשה-ביציאה, אבל השומר סבלן ומיד ניגש לעזור ולקחת תשלום. גם אין כמעט שלטים באנגלית, ומוכרים רבים במתחמי המזון לא יודעים אנגלית טובה-וזה מוזר, בהתחשב בכך שזהו פארק תיירותי בינלאומי. ניחא. גדודי אנשים דהרו לכיוון הפארק ואנחנו ביניהם, כדי לגלות שהתורים מתפזרים במהירות, ומי שהזמין כרטיסים מראש מגיע לתור נפרד כך שנכנסנו ממש מהר. הפארק מאוד קסום ולא מתיילד, כמובן שגם לא ממוסחר כמו דיסנילנד, אלא מבוסס על אגדות עם. פארק ענקי, עם דרך ראשית שממנה יוצאים שבילים המגלים אטרקציות חדשות. הרבה דשא ירוק, אגם קטן מלא ברבורים ודגים ענקיים, ומתקנים מרהיבים שמורים היטב.
על מנת שניתן יהיה לזהות היכן החנינו את האוטו, ישנם סימנים ברורים-פאקיר מס' 7:

תמורת 4 אירו שכרנו מעין רקשה עבור הקטנה, בכל זאת בגיל שלוש וחצי קשה לצעוד קילומטרים רבים.
לא שכחנו קרם הגנה וכובעים.

בכניסה קבוצת נגנים הנעימה את אוזנינו במנגינות עליזות

לכל אטרקציה תור מסודר, אשר מתקדם במהירות רבה מאחר והמתקנים מכילים מקומות רבים. כדאי לבדוק באתר מראש ולהחליט לאלו מתקנים רוצים ללכת, כי המבחר אינסופי והולכים לאיבוד.
כלת הבת מצווה חרשה על האתר של אפטלינג והכינה רשימה של האטרקציות בהן רוצה לבלות, הראשונה בהן-האבובים. נכנסה לה 3/5 מהמשפחה לאבוב גדול הזורם במים ומסתובב סביב עצמו, ובדרך עברו מתחת לפסלים הענקיים שהשפריצו עליהם מים. כייף גדול!

בכל פינה רואים מלח זועף. זהו למעשה פח זבל, והוא אומר: papier hier - זבל לכאן. אפשר להגיד לו לא?

באולם Jokies wereld רואים בובות מכל העולם, המספרות סיפורי עם שונים ומייצגות מדינות שונות, כל אחת עם האפיונים שלה. האולם חשוך, אנחנו יושבים בקרוניות עגולות המסתובבות על מסלול וסביב עצמן, והכל מתחלף כל כך מהר ועמוס התרחשויות שקשה לעקוב אחרי הכל, צריך להתמקד כל פעם בהתרחשות אחת אחרת מפסידים. לקראת היציאה יש מצלמה שמצלמת אותך בהפתעה ואפשר לקנות את התמונה.






שטנו באגם בסירה קטנה וכמעט נגענו בברבורים



עלינו על הפגודה שמשקיפה על הפארק והאיזור, וכדי להשלים את התמונה אכלנו במסעדה סינית נודלס טעימים מאוד.
חלק מהפארק מוקדש לאגדות ידועות ומציג את הבית של סבתא של כיפה אדומה, הנעליים האדומות המרקדות, שלגיה ושבעת הגמדים ועוד ועוד.
נחשו למה צילמתי את התמונה הזו-

לאכזבתנו, הגראנד פינאלה של הביקור היה אמור להיות מופע אורות ומים באגם הגדול, אך משום מה לא התקיים. הביקור הסתיים בקול ענות חלושה של קצת עשן שיצא מהמים.
סך הכל היינו מעשר בבוקר ועד שש אחה"צ, ולא היה נורא בכלל כי עצרנו הרבה, נחנו ואכלנו, והקטנה כאמור נסעה לה בנוחות.

חזרנו לבית המלון בערב (יתרון שהוא קרוב, לא היינו צריכים ליסוע הרבה), ואכלנו ארוחת ערב במסעדת המלון, אותה הזמנו בבוקר, וזה היה רעיון מאוד מוצלח-במקום לצאת שוב בערב כשעייפים ולחפש מסעדה.
זה השניצל שהגיע עטוף בבצל ופטריות ברוטב, עם קונוס צ'יפס-מאסט!-לידו, וסלט קולסלאו קטן.

למחרת, היום השלישי בהולנד, התחלנו ליסוע לכיוון אמסטרדם. אך תחילה, למדורודאם-מיני הולנד. כשהיינו שם, האהוב ואני, לפני 13 שנים, לא התייחסנו להפעלות שיש שם לילדים, ועתה כשבאנו עם הבנות נוכחנו לראות שיש שם כאלו, והן מאוד נהנו להתנסות-למשל, ישנו משקל הבודק את משקלך בגבינות, או מתקן אחר המדמה את החור בסכר אותו סתם הילד ההולנדי, עפ"י האגדה הידועה.
תמורת 2 אירו (שמקבלים בחזרה-כמו בעגלות הסופר אצלנו) שכרנו רקשה השונה מעט בעיצובה מזו שבאפטלינג, עבור הקטנה.
כל המבנים, הגשרים, הסכרים, הטירות, האנשים, המכוניות ואפילו העצים מדוייקים ביותר ונראים אמיתיים. רק קטנים. המבנים ברובם שייכים למחוז אוטרכט, שם ממוקמת מדורדאם. בכניסה שואלים אותך מאיזו ארץ הגעת ונותנים כרטיס להכנסה לעמדות מחשב לקבלת פרטים על המבנה הסמוך (אצלנו זה באנגלית. אין בעברית. למרות שכשהיינו שם בפעם הקודמת קיבלנו חוברת הסבר בעברית. עכשיו כבר אין).
ארוחת צהרים אכלנו במסעדה במקום-הפסטה בולונז מצויינת.





לבשתי: חולצת גי'נס-Primark מהולנד (בקרוב בפוסט) // צעיף: טופ טן //
סקיני: העין השלישית // בוטיס: New Look לונדון

וממדורודאם-לאמסטרדם. שוב נסענו בכבישים המהירים, והגענו למלון הממוקם במרכז העיר, קרוב לרחוב Rokin, רחוב קניות ידוע. פקידת הקבלה במלון ישר זיהתה אותנו כי אין אף חדר המאוכלס ביותר משני אנשים... החדר שהזמנו הוא מעין דירונת בעלת שני חדרי שינה, באחד מהם מיטה זוגית ענקית ובשני מיטה זוגית ענקית גם כן ועוד מיטת יחיד, וגם היתה מיטה מתקפלת בחדרון שירות בחדר, וליד כל מיטה שידת לילה. בכל חדר שינה ישנו מטבחון מאובזר בכלי מטבח, סירים, סכו"ם, צלחות, מיני מקרר, כיריים חשמליים, וכיור עם ברז וחומרי ניקוי. גם ארון, כורסאות, שולחן כתיבה ענקי עם כסא וטלויזיה ישנם בכל חדר. לכל חדר דלת משלו, ובין החדרים הול ובו ארון מגבות וכן חדר שירותים עם כיור וחדר אמבטיה עם אמבטיה וכיור רחצה ומראה. הדבר היחיד שחסר לי-מראה ארוכה (יש מראה צרה על דלת השירותים אך אינה מגיעה עד הרצפה), וקולב למגבת בחדר השירותים. אה, ומזגן. היה חם. מאוד. בלילה ישנו עם חלונות פתוחים, ואין רשתות אז נכנסו קצת יתושים אבל לא נורא.
כדי להגיע לחדר עולים 3 קומות במעלית ועוד 2 גרמי מדרגות ברגל, קצת בעיה עם 700 מזוודות אבל עשינו נגלות.
השמש שוקעת בסביבות עשר בלילה וזורחת בסביבות שש וחצי. הרבה יום לילדה שנולדה ביום הארוך ביותר בשנה...


עד כאן החלק הראשון של פוסט המסע.
בחלק הבא-מה עשינו באמסטרדם?

תמונות נוספות יעלו בדף הפייסבוק של הבלוג-כבר לחצתם על לייק?
זה הזמן!
ממש כאן - לינק






יום שני, 9 ביוני 2014

Barry M

את הלקים המהממים של Barry M קטפתי בלונדון (כן, הפוסטים על מוצרים מלונדון טרם הסתיימו ובאו בטפטופים. בקרוב פוסטים על אמסטרדם, סבלנות). לחברה גם מוצרי איפור אותם לא רכשתי לצערי.
מחיר: 2.99 פאונד, כ-17 ש"ח. 10 מ"ל.
חיפשתי לקים בגווני כחול וירוק ואלה הכי יפים שראיתי. כחול רויאל מלכותי וירוק דשא מנצנץ.
גימור גלוסי, מראה לק ג'ל מהמם.
מספר שכבות הופכות את הלק לאטום לגמרי ומבריק. מחזיק מעמד גם חמישה ימים בקלות וללא טופ. המברשת סטנדרטית, לא עבה כנהוג בחברות רבות. המריחה נוחה וקלה והלק מתייבש די מהר.
הכחול נקרא Blue grape 339 והוא מסדרת hi-shine. הירוק נקרא Teal, והוא מכיל נצנצים זעירים עד מאוד המעניקים מראה מרהיב ועוצר נשימה. עד כדי כך.

התמונות אומרות הכל.




טבעת: גראס


 טבעת: ספרינג
 
 
 

הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...