פפיונים, פפיונים

החולצה השניה שקניתי בהוניגמן מקושטת פפיונים (על החולצה הראשונה תוכלו לקרוא בלינק). 
זו אחת החולצות שרכשתי אשר הגב שלה בצבע אחד-שחור-השונה מצבע החזית.
הבד שלה מאוד נעים, הגוון האפור-הבהיר קייצי מאוד, ואמנם הגב שחור אבל הוא מאחורה אז זה בסדר. חוץ מזה, כבר כתבתי שבקיץ אני אוהבת ללבוש שחור-לבן. הפפיונים מפוזרים על פני החולצה. החלק הקדמי של החולצה קצר יותר מהאחורי ואני אוהבת את זה ככה. הגב עשוי בד דקיק ואוורירי. על כל כתף תפור כפתור מוזהב עגול-ממש מקסים!
החולצה עלתה 70 או 75 ש"ח, כבר לא בטוחה (קניתי 3 חולצות ב-205 ש"ח).

מתבקש ללבוש מכנסיים לבנים עם החולצה, אבל לבשתי ורודים-ניאוניים דווקא.

מבחינת אקססורייז יש בעיה לענוד שרשרת כדי שלא תגנוב את ההצגה מהפפיונים וגם לא תסתיר אותם. מצד שני, מפתח הצוואר רחב מדי וריק, אז אי אפשר להשאיר אותו ככה. לכן צירפתי שרשרת לבנה-מוזהבת, שגם תתכתב עם הכפתורים המוזהבים וגם תהיה מספיק בהירה ועדינה כך שתשתלב.

הסנדלים שחורים. התלבטתי בין שחורים ללבנים. השחורים יותר מתאימים.

וגם תיק ורוד יש. עשוי מקש ומאוד קייצי.

                         חולצה-הוניגמן // מכנסיים-H&M // שרשרת-טופ טן

                                  סנדלים-קלארקס // תיק-ישן ולא ידוע

זהו. אפשר לצאת!

עוד פפיונים שמצאתי בבית:

סט איפור של הבת האמצעית

סיכות לשיער של הגדולה והקטנה

צמיד של האמצעית (H&M)

עגילים מדליית אל-כרמל

מאז להיום

לפני מספר שבועות, גיליתי בבית הורי אהובי שמלה אותה תפרה סבתו של אהובי לכלתה=חמותי, לפני לפחות ארבעים שנה (!). מאחר וחמותי כבר מזמן לא הולכת איתה, סיפחתי אותה מיד לארוני. השמלה במצב מצויין וגם טרנדית (וינטג' אמיתי או לא?). מיד החלו לעלות לי בראש מחשבות לגבי אופנת הנשים במאה ה-20 בואכה המאה ה-21.
בשנות ה-60-70, סגנון הלבוש הנפוץ היה מה שנהוג לקרוא היום "מד מן", על שם הסדרה ההיא: שמלה נטולת שרוולים, מפתח צוואר סירה או V, צמודה בחזה עד מתחתיו ולמטה נפרש לו החלק התחתון בנפנוף רחב, עד למתחת לברכיים, או צמוד יותר כמיני. השיער היה נפוח, האייליינר שחור, הנעליים היו סירה או פיפ טואו.
בשנים ההן, טרם המצאת האיי-פוד, איי-פון, איי-פד ועוד כמה דברים שמתחילים באיי-, היה רדיו טרנזיסטור ענק שהוצב במטבח ובו שמעו תסכיתים, הנשים בדרך כלל לא עבדו, ואם כן-לא היו מנהלות אלא פקידות, או פועלות ייצור, או מורות וגננות, אחיות וכד'.

שמלה-ככתוב, חמותי // חגורה-מג'ינס של הבת האמצעית // 

סיכת ראש-של הבת הגדולה // נעליים-C&A פראג // אביזרים-אוסף פרטי

לפני 3 שנים, עת היינו בפראג בהופעה של מדונה, חיפשתי לי שמלה מיוחדת וחגיגית לחתונה. מצאתי את מבוקשי דווקא ב-H&M. צבעה סגלגל-לוונדר (אני קוראת לו "אפר של ורדים", לפי צבע השמלה של מגי בספר "ציפורים מתות בסתר"), כשלימים הסתבר שזהו בדיוק הסגנון של מד מן. שוב הקדמתי את המאוחר. מאז ראיתי המון בנות לבושות בסגנון הזה וזה קצת הוציא לי את החשק, אבל אני עדיין אוהבת את השמלה העשירה בבד ושכבות שיפון מתחת. מעמד האישה התקדם מאוד ב-40-50 השנים האחרונות, אבל הסגנון חזר אחורה.

שמלה-H&M פראג // חגורה-twentyfourseven

שרשרת-לא ידוע // נעלי בובה-ויגור

בביקורנו הראשון באמסטרדם, לפני 11 שנים,  קניתי ב-C&A שמלה שחורה שבדיעבד התבררה כשיחוק אמיתי: ללא שרוולים, צווארון כשל כתונת גברית, כפתורים עד אחרי הבטן, מסתיימת קצת מעל הברכיים, בגזרת מה שמכונה "חלוק אחות" או "שמלת-חולצה". השמלה עדיין משמשת אותי היטב ונראית כחדשה, ובשנים האחרונות מתלווה אליה חגורה.
כשקיבלתי את השמלה הוורודה לעיל הסתבר לי עד כמה שום דבר לא השתנה, לא מאז להיום אלא כאז כן היום: הגזרה אותה הגזרה, האורך אותו האורך. אבל יש שינוי גדול אצלנו, הנשים: אנחנו יותר עצמאיות, בעלות חופש בחירה, דעתניות ועומדות על שלנו, מביעות עמדה ודורשות שינוי. כיום השמלה הזו מדגימה את אשת העסקים, האשה החכמה, המשכילה.

שמלה-C&A אמסטרדם // שרשרת-מתנה מגולף // חגורה-אמה

פיפ טואו-רנואר // קלאץ'-קרייזי ליין

לפני כחודשיים הייתי בחנות תמנון ושם נחו עיניי על שמלה שהיא, הפלא ופלא, באותו הסגנון ממש, ועלתה רק 49.90 ש"ח (כולל החגורה!). התלבטתי בין הצבעים ובסוף בחרתי בפרחונית הסגלגלה. אמנם קצת מרגישים את הפוליאסטר, אבל עדיין נוחה מאוד ואפילו אני, שלא הולכת עם שמלות ביום-יום, מצאתי את עצמי הולכת איתה בימים חמים. גם כאן בא לידי ביטוי שחרור האישה: שמלה קלילה, ללא מחוכים/מחטבים וכו', ללא גרביונים מחממים.

שמלה וחגורה-תמנון // שרשרת-פראג // סנדלים-קלארקס

לכן הפוסט שנקרא "מאז להיום", יכול גם להקרא "כאז כן היום", ללמדכם שאין חדש תחת השמש.