‏הצגת רשומות עם תוויות Asos. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Asos. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

שובו של ראש אינדיאני

כשהייתי ילדה וגם טינאייג'רית, אי שם בשנות ה-70-80, היו בארץ מותגים ישראלים כמו גלי, קסטרו, הוניגמן, אתא, משכית, גדעון אוברזון, טופר, סאבי, פלפל ועוד והיה ראש אינדיאני. ראש אינדיאני הוקמה ע"י האחים מזרחי, בראשם ניסים, בתחילת שנות ה-70, וחנות הדגל שלה היתה מול מגדל שלום בת"א. הסמל שלה היה, איך לא, ראש של אינדיאני, כולל הנוצות. הסגנון: אקסטרווגאנטי, חסר רסן ובעיקר שונה מכל מה שהיה אז, במוגזמות ובצבעוניות. אפילו הזמרים אדם ואילנה אביטל דגמנו את ליין החברה, עוד לפני שהיה מקובל שסלבס שאינם דוגמנים יעסקו בדוגמנות. 
בשנת 2003 התפרקה החברה לאחר קשיים אך מסתבר שלא נעלמה לגמרי. את הקאמבק עושה קארן מזרחי, בתו של ניסים. קארן מעצבת כבר שנים וכל הזמן הזה הסתירה את העובדה שהיא בתו של אחד ממייסדי ראש אינדיאני וגם עבדה כמעצבת בחברה, אך לפני כשנה, בפוסט מפורט בפייסבוק, חשפה זאת וגם את קולקציית ההומאז' שעיצבה לכבוד ראש אינדיאני. כעת סלוגן החברה "קארן מזרחי" כולל גם את המשפט "My Rosh Indiani dreams". 
כשהייתי נערה, אולי בת 12 או 13, דודתי שאלה אותי מה ארצה ליום ההולדת, ומיד אמרתי: בגד מראש אינדיאני. קיבלתי טי שירט אדומה מבד משובח ועבה, ולה סמל הראש בצד שמאל. כל כך שמחתי. בתקופה ההיא לא קיבלנו מותגים על ימין ועל שמאל, ולכן גם ידענו להעריך את מה שכן קיבלנו. לבשתי את החולצה רק לארועים ושמרתי עליה היטב.
ובחזרה ל-2018: חיפשתי חולצות ייצוגיות שאינן טי שירט והגעתי לקניון שרונים בהוד השרון. גיליתי במקרה את חנות הפופ-אפ שפתחו בזמן שמשפצים את החנות המקורית ואז ראיתי את הסטנד ועליו שלט-2 חולצות ב-200 ש"ח. בחרתי לי 2 חולצות שגזרתן זהה אך בצבעים שונים, אותן עטפה המוכרת המקסימה בנייר דקיק והניחה בתיק שחור. סגרתי מעגל.


 חצאית: New look לונדון // סנדלים: Asos



חצאית: אי-ביי // סנדלים: ברשקה // עגילים: קסטרו
 

יום שלישי, 31 ביולי 2018

מכנסיים עם טוויסט

מכנסיים עם טוויסט הם מכנסיים שיש להם אותו משהו מסויים שהופך אותם ל-וואו: זה יכול להיות שוליים מתחרה (לחובבי הז'אנר), זה יכול להיות פסים בגוונים שפעם לא השתלבו ועכשיו פתאום נראים נהדר ביחד (מי אמר ורוד ואדום?) ועוד ועוד.
לאחר שכתבתי בדיוק לפני שנה על חולצות מטולטלות (לינק) ועל שרוולים עם קשרים (לינק), הגיע זמנם של המכנסיים.
שמתי לב לאחרונה שבכל פעם שאני מגיעה לחנות על מנת לרכוש חולצה, אני חוזרת עם זוג מכנסיים נוסף. ויש עוד הרבה בוויש ליסט שלי, אבל אי אפשר לקנות את כולם לצערי. חוץ מזה שמבאס שאין חולצות יפות (ולכן אני קונה מכנסיים במקום חולצות. דה!).
הזוג הראשון הגיע מקסטרו ודווקא לא עלה שקל-כולו מנקודות מועדון. ג'ינס תכלת באורך 7/8 שמכנסיו הולכים ומתרחבים מתחת לברך ועד מעל הקרסוליים, ובקצהו מכפלת פרומה. הגזרה מעט גבוהה והבד נוח וגמיש. הוא לא קרוע ולא משופשף, ומה שעשה לי את זה הוא החלק המתרחב, א-לה סבנטיז. 
צירפתי למתרחב חולצת בייסיק לבנה וחגורת לב (שניהם מהבכורה-איזה כייף שגם אני יכולה ללוות ממנה בגדים!), שרשרת עם לב וסנדלי פסים עם עקבים בינוניים.




חגורה: Pull & bear // סנדלים: asos // שרשרת: וינטג', היתה של אמא 
(שאחסנה בפנים בושם!)

הזוג השני הגיע מזארה: זהו מעין ג'ינס כותנה עבה בחלקו העליון ודקיק מאוד בחלק של המכנסיים עצמם, בצבע שמנת, עם כפתורים גלויים בחזית (טרנד שחוזר על עצמו מדי 5-10 שנים) ומכפלת פרומה בעדינות, באורך מדוייק של מעל הקרסול. ואלו בדיוק הפקטורים ששבו את לבי: הצבע, הכפתורים, המכפלת. אני חושבת שעם סנדלי פלטפורמה אספדריל הלוק יהיה אף יותר מגניב, אבל טרם מצאתי את אלו שאני רוצה. כלומר, מצאתי, אבל לא היו במידה שלי. עכשיו צריכה לחפש בסניפים אחרים.




חולצה: מנגו // סנדלים: ברשקה
הזוג השלישי יותר סופיסטיקייטד והגיע מרנואר: מכנסי אריג בגזרת culottes (בואו נדבר על זה רגע: בשנה שעברה, כשגל ה-culottes שטף את ארצנו הייתי די נגד, אבל השנה כשראיתי את המכנסיים האלה ממש נדלקתי. הסבר קצר: אלו מכנסיים רחבים בגזרת חצאית, באורך 7/8). חוץ מעניין הרוחב, יש למכנסיים חגורת בד הנקשרת בחזית בצורת פרפר או איך שרוצים. בד האריג מאוד מבליט כל מה שלא תרצי שיבליט ולכן לאלו מבינינו שאינן דקיקות בנות 18 הוספתי עליונית וונדר וומן מעל בצבע ורוד עתיק, אשר מסתירה את הזקוק להסתרה ומעניקה לוק קליל.



 עליונית וונדר וומן וטבעות: Mia inspiration // חולצה ושרשרת: קסטרו // סנדלים: שני בר

עפתי להילחם ברשעים







יום שלישי, 3 ביולי 2018

ואהבת לרעך כמוך

בעידן הסלפי, רבים אוהבים לצלם את עצמם וכמובן להפיץ את התמונות בכל רשת אפשרית. מאחר ולא צריך לפתח את התמונות (לקוראי הצעירים-פעם היו מצלמים בחסכנות ושולחים את הפילם לפיתוח. כל תמונה עלתה כסף), אפשר להתנסות ולצלם שוב ושוב עד למראה המושלם. או המוש.
רעיון האהבה העצמית עולה ומחלחל, כל אחד רוצה לקבל לייקים על תמונותיו, אישור לכך שהוא אכן בסדר. כל אחד רוצה (וכמעט כל אחד יכול) להיות מלך או מלכת הכיתה. אבל מה קורה עם הזולת? קצת נדחק הצידה. "אני לא אתן לו לייק כי הוא לא נתן לי", "אני לא אתייג אותה כי היא לא תייגה אותי" ועוד ועוד. למה זה כך? אי אפשר סתם לפרגן לאחר? זה בחינם ועושה הרגשה כל כך נעימה.
מודה שגם אני לעתים רחוקות חוטאת בכך, בעיקר כשאני רואה בלוגריות תינוקות שפתחו בלוג אתמול והיום יש להן 7000 עוקבים או ווטאבר. מה שאני כן משתדלת לעשות, כבר הרבה שנים, זה לפרגן במילים. תמיד אפשר למצוא נקודת אור אצל מישהו או מישהי, ואני יודעת עד כמה זה כייף ונעים לקבל מחמאות, עד כמה זה מעלה את תחושת הבטחון העצמי שלעתים חסרה לכולנו.

אני יוצאת בקריאה נרגשת: פרגנו! תנו לפחות 5 מחמאות ביום. ולא לעצמכם.
אולי ככה נצליח להאיר קצת את העולם באור חיובי.

אתם יודעים שאני לא מאנשי האור ואהבה, בעיקר לפי רמת הציניות שאני מפזרת פה ושם, ושם... אבל בחייאת, כל כך הרבה איכס יש שם בחוץ, מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?                                 





יום שני, 2 בינואר 2017

אפודות או לא להיות

בהגדרתה, אפודה הינה בגד עליון חסר שרוולים, אולם ברשותכם ארחיב את הפירוש ל"כל סריג עם שרוולים רחבים אך קצרים/ללא שרוולים/כזה הנלבש מעל חולצה".
לפני איזה 15-20 שנה היתה לי אפודה מצמר צפוף בצבע אפור בהיר של קדס, וחרשתי איתה מעל חולצות כפתורים לבנות עד שמכביסה לכביסה הלכה והתכווצה והפכה למתאימה לילדה בת 6, כך שנאלצתי להפרד ממנה בדמעות. נרוץ קדימה כמה שנים, עת אמי קנתה לי מעין סריג דקיק של אינטימה שמיועד להיות חולצה אבל לא נראה לי שבקיץ הישראלי אפשר ללבוש אותו ולהשאר בחיים, לכן הפכתי אותו לאפודה. צבעו ורוד בהיר, שרווליו התפוחים עשויי תחרה בחלקם והכי כייף ללבוש אותו מעל חולצה אפורה כי אין כמו השילוב של ורוד ואפור להקפיץ את הלוק.

 חולצה: וינטג' (היתה של אמי) // מכנסי רכיבה: NEXT // נעליים: New look

לאחרונה רציתי להרחיב את האוסף, כי אפודה אחת זה לא אוסף, ואחרי חיפושים רבים הגעתי ליאנגה. הרשת הקטנה והמקסימה מצאה חן בעיני מראשיתה, וידעתי שאמצא שם את מבוקשי. ואכן לא טעיתי: 2 אפודות נרכשו ועכשיו כבר יש אוסף.
האפודה השחורה היא באמת אפודתית-ללא שרוולים. חלקה הקדמי קצר מעט מהאחורי ובצדדים ישנם שליצים. על מנת להתחמק מהמראה המשרדי, לבשתי חולצה בצבע קרם דווקא, ואיתה נעליים מנצנצות בקרם מוזהב, יחד עם המכנסיים-הכי-נוחים-בעולם מברשקה (להם יוקדש כנראה פוסט נפרד, באמת שמגיע להם).

 חולצה: וינטג' כנ"ל // שרשרת: New look // מכנסיים הכי נוחים בעולם: ברשקה // 
נעליים הכי לא נוחות בעולם: NEXT
ולקינוח-ביאנגה קוראים לזה סוודר, אני כאמור קוראת לזה אפודה. השרוולים עד מעט אחרי המרפקים, והדוגמא כל כך יפה-מעין חצאי עיגולים שהם כיסים (אפשר להכניס אצבע!), בגב יש שליץ קטן, לא צילמתי אבל האפודה עוד תופיע בבלוג ואם לא אשכח-אצלם.
כל הטוב הזה מעל חולצת כפתורים ארוכה, מעין חולצת-שמלה, אותה רכשתי ב-New look ממש עכשיו.

 ג'גינגס: Dorothy Perkins // אוקספורדס: Asos





ואתם כבר נדבקתם בחיידק האפודות? 





יום חמישי, 17 במרץ 2016

שמלות הנוחות שלי

אני קוראת להן "שמלות הנוחות שלי" כי אלו השמלות שהכי כייף ללבוש: רחבות, גמישות, לא רואים אם עלית 2-3-5 קילו בחורף, אפשר ללכת איתן בנוחות לפיקניק, או לטוס לחו"ל במחלקת תיירים צפופה או סתם ליסוע שעות באוטו לאנשהו.
יש לי מקבץ די נאה של שמלות כאלה, וכאן תראו שלוש נבחרות.
הראשונה נקנתה ממש לאחרונה: היא סגולה, ארוכה מאוד, לא צמודה, נעימה-נעימה ומשובבת נפש. יחד איתה קניתי טייץ כחול-אפור כהה. גם טייצים הם בגד-כייף: מחממים ברובם, אורזים ונעימים, ותמיד מוסיפים טאץ' מיוחד לבגד.
השרשרת היתה של אמי ועברה אלי, התיק מיועד במקור ליוגה, אבל כפי שהספקתם להכיר אותי אני פדלאה אז הוא לא משמש אותי ליוגה. למעשה לא משמש אותי כלל. לא לקחתי אותו לשום מקום עדיין, והוא אצלי כבר כמה שנים... יום יבוא.


שמלה וטייץ: S. wear, נעליים-נעלי מרקו, תיק-מגה ספורט, משקפי שמש-אופטיקנה

השמלה השניה נקנתה גם כן לאחרונה ב-S. wear. היא שחורה ויש לה המון נקודות לבנות קטנות וצפופות. התאמתי לה ג'גינגס בצבע קרם שקניתי ב-Dorothy Perkins, שרשרת לב (גם מאמא) ו-Bucket bag אפור שהזמנתי מאתר New Look אחרי שנדלקתי על החנות בלונדון.



שמלה: S. wear, ג'גינגס: Dorothy Perkins, אוקספורד: Asos, תיק: New Look, משקפי שמש: X-ray

השמלה השלישית חורפית יותר ונקנתה בשנה שעברה בעין השלישית. היא עבה מאוד ומחממת, אך לדעתי התכווצה מעט בכביסה כי נראית לי יותר קצרה משהיתה...
קרדיגן האוברסייז האפור נקנה ע"י אחי ואשתו כמתנה ליום הולדתי. ענקי, מחמם, ואפור. מי צריך יותר מזה?
המגפיים טריים ממש, קניתי ב-Aerosoles. הם מגיעים כמעט עד הברך, עשויים לייקרה גמישה ומחממת, ויש להם רוכסן מאחורה וקצה עגול ומבריק. נוחים עד מאוד להליכת-שופינג בת שעות רבות. התיק בעל המסר החשוב הגיע אלי לאחר שזכיתי בפעילות פייסבוק של Comme il Faut.



שמלה: העין השלישית, שרשרת: טופ טן, ג'גינגס: Next, קרדיגן: גולף, מגפיים: Aerosoles,
תיק: Comme il faut.

מרגישים בנוח?






יום רביעי, 30 בדצמבר 2015

קאלה הכפולה

מי שעוקב אחרי הבלוג כבר זמן רב, שם לב שאינני נוהגת לערוך סיכומי סופשנה (בייחוד שיש לנו בארצנו פעמיים סופשנה אז זה רק מבלבל). במקום סיכומים החלטתי שהפוסט האחרון לשנת 2015 יהיה על הנושא הקרוב ללבי-אופנה כמובן-ועל הרשת הקרובה ללבי-קאלה-ועל שני פריטים שקניתי שם רק לאחרונה, למעשה לפני שבוע. בדרך כלל אני מקדישה פוסט לאאוטפיט אחד, אבל בגלל שלא עשיתי סיכום סופשנה (לעיל) החלטתי לפנק אתכם בשני אאוטפיטים שלמים! בפוסט אחד!
הבה נתחיל.
במסגרת מבצעי סופשנה הוצעו בחנות בקניון רמת אביב, שם הייתי, 2 פריטים ב-199 ש"ח. מציאה של ממש, מאחר ומחיר כל פריט בנפרד ברגיל היה בסביבות 250 צפונה.
חיטטתי, חיפשתי ובסוף מצאתי. חולצה וטוניקה/שמלה. יצא גם שהצבעים די דומים.
החולצה עשויה לייקרה, היא עבה ומחממת, ויש לה דוגמא מגניבה של ריבועים ההופכים לסריג צמות. בקצה השרוולים ובירכיים יש גומי מכווץ.
השרשרת הלבנה בתמונה נרכשה בטופ-טן, רשת נוספת שאני מאוד אוהבת. אלו רצועות דמויות עור האחוזות ע"י מלבן מתכת שחור-זהב, ובקצה מזדנבות הקצוות של הרצועות כמו גדילים. כל כך התלהבתי ממנה שרכשתי גם שחורה.
הכי מתבקש היה ללבוש מכנסיים בגוון ירקרק כלשהו, כי צבעי ה"סריגה" בחולצה כוללים גם ירוק, אבל כבר כמה שנים שהזוג הירקרק היחידי שלי לא עולה עלי אז ויתרתי והלכתי על השחור הבטוח-ג'ינס אליפות מ-American Eagle-סקיני אבל לא סופר סקיני, נוח מאוד מאוד, גמיש, וחתיכי במיוחד.
ובקצה? נעלי ג'אז לקה של ביג טום, בצבע אפור עכבר.


הטוניקה שקניתי אמורה, לדעתי, לשמש כשמלה (יש לה תחתית לבנה), אבל מחמת אורכה הקצר תיחשב אצלי כטוניקה. שרווליה מגיעים עד אחרי המרפק, עשויה בד דקיק ולכן מתאימה לימים חמים יותר מהיום, דוגמתה גם כן מרובעת, בגווני שמנת, כחול, שחור וסגול.
בשביל לתת נגיעת צבע, ענדתי את השרשרת היפהפיה שעיצבה אילי גורן (לינק), ורכשתי במכירה אצל סיגלית וונש (לינק).
צירפתי ג'גינגס בצבע שמנת שקניתי ב-Dorothy Perkins, אחת הרכישות היותר טובות שלי. הם יותר עבים מטייץ רגיל ולא מאבדים צורה בברכיים.
והנעליים? אוקספורד, בצבע שמנת גם כן, מ-Asos.
משקפי השמש מ-X-RAY, התיק מדגים שילוב פרינטים, "עור תנין" עם ריבועי הטוניקה. לא לחשוש משילוב, מקסימום יהיה קצת מוזר...
והעיקר-תראו איזו הפתעה בגב!


צאו ועשו חיים כאילו אין מחר
ושתהיה שנת 2016 נהדרת!






הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...