יום הולדת עם תיבת ההפעלות

הצעירה חגגה 9 שנים ובניגוד לשנה שעברה, אז הזמנו את כל הכיתה (ופירקו לנו את הבית), השנה החליטה לחגוג עם חברותיה הבנות בלבד. לא היה טעם להזמין מפעיל/ה למספר מועט של משתתפות, ובואו נודה בזה-זה גם מאוד יקר, לכן החלטתי להפעיל אותן לבד. טוב, בעזרת הגדולות. חיפשתי בכל מיני אתרים סגנונות הפעלות שונים וכך הגעתי לאתר של דקלה, תיבת ההפעלות (לינק). 

הרעיון מקסים: בוחרים פעילות לפי סוג האירוע (יום הולדת לבן/בת, בית מארח, חדרי בריחה ועוד) ולפי תכנים שונים (תכניות טלויזיה כמו המירוץ לאוצר המיליון, הישרדות ועוד; חדרי בריחה כמו מנהרת הזמן, חפש את המתכון ועוד ותכנים רבים נוספים). אפשר לקנות ערכה שלמה ואפשר לקנות מס' פעילויות לפי הנושא, ואפילו לערבב בין הנושאים.

הצעירה נדלקה על יום הולדת ספא אז הזמנתי מספר פעילויות:

אמת או ספא - לפי אמת או חובה, כמובן. כרטיסיות של שאלות אמת וכרטיסיות של פעילויות חובה. החוגגת סובבה את הבקבוק והבנות שיחקו בהתאם.

מגדת עתידות: כרטיסיות אותן מקפלים לפי ההנחיות ועל ידי המשחק מגלים: מי תהיי בעתיד?

בינגו: כרטיסיות מעולם הספא והיופי

פנטומימה: כרטיסיות עם הנחיות לבנות המשתתפות, כאשר שאר הבנות מנחשות במה מדובר

את החגיגה התחלנו עם 3 פינות מעולם היופי: 

פינת לקים - עליה הופקדה השוקולדית

פינת תסרוקות - עליה הופקדה הבכורה מלכת הצמות

ופינת איפור - עליה הופקדתי אני, כמובן

בכל פינה הינחתי קערה עם סוכריות גומי, לממתינות.

הכנו גם פרוסות מלפפונים ומסיכת פנים מאבוקדו, וגם מסלול דוגמניות אבל לא הספקנו...

לפחות הספיקו לחבוש את כובעי הרחצה.

הבנות היו מאוד מרוצות, כולן השתתפו-גם כאלה שאמרו בהתחלה שהן לא רוצות-אח"כ תפסתי אותן על חם מתאפרות ועומדות בתור לצמות עם סרטים ורודים. יכולנו להמשיך את המסיבה לשעה נוספת...

לסיום כל ילדה קיבלה שקית הפתעות (כן, כמו פעם) ובתוכה לוח עד עליו אפשר לרשום תאריכי ימי הולדת של כל החברות; גומיות לשיער ואת כובע הרחצה שקיבלה.

היה מוש

סימן שבא הסתיו

קוראי הבלוג הוותיקים כבר יודעים שאני לא נערה של קיץ. ומי שלא יודע-יידע עכשיו. שונאת קיץ. שונאת ים, בריכה, שמש, חום, זיעה. רק סנדלים וכפכפים אני אוהבת. ולמרוח לק על ציפורני הרגליים (למרות שאת זה אני עושה גם בחורף. אני יודעת שלא רואים, תודה על התזכורת, אבל זה בשבילי). אני אוהבת סתיו. וגם חורף. אם אפשר לקרוא ליומיים גשם בשנה חורף. אוהבת קור, אוהבת סוודרים, צעיפים ומעילים, אוהבת גשם, ברד, חושך, צינה. הבנתם כבר. לכן בימים האחרונים אני מתחילה לפרוח-לא שמתם לב, אבל הטמפרטורות מתחילות לרדת, בערב אפילו ממש קריר, וה-wish list שלי לחורף מתחיל להתמלא אחרי חרישה מעמיקה של אתרי האופנה והמלבושים השונים.
לכל עונה יש סימנים משלה. ואלו סימני הסתיו שלי:

הסניקרס הראשונות של הסתיו - הפעם בחרתי בסניקרס בצבע לבן עם טוויסט: 3 פסים בצד, א-לה גוצ'י אבל בפחות. עכשיו תאמרו: סניקרס לבנות בחורף? ואני אומר: בוודאי! לא כל יום יורד גשם (טיפ שלי: בד"כ יש שבוע גשם בלי הפסקה ואז סופ"ש שמשי, או הפוך-שבוע שמשי וסופ"ש גשום), אנחנו בדרך כלל לא מבוססים בבוץ, וגם אפשר לנקות את הסניקרס עם מגבונים.

סניקרס: 24/7

ג'קט - אמנם גם בקיץ אפשר ללבוש ג'קט בחדר ממוזג, אבל בסתיו-חורף אפשר ממש להוציאו מהארון ולהסתובב בראש חוצות. יש לי ג'קטים בסגנונות שונים מתקופות שונות (יש לי אפילו ג'קט מחוייט אפור-נקרא לו בלייזר-של בנטון מלפני 22 שנים!), ובשנים האחרונות אפילו התפשרתי והתחלתי ללכת עם ג'קטים עשויי פוטר ללא בטנה, כמו זה שבתמונה מ-TNT.

יום ההולדת שלי - היה לי יום הולדת 18.5 לפני שבועיים. מי שלא עוקב אחרי בפייסבוק ובאינסטוש (הפסד שלו) יקבל עכשיו תמונות של העוגות שהבכורה האלופה אפתה, עיצבה וקישטה ליום הולדתי. הזמנות בפרטי. 

גויאבות - כשהייתי קטנה, בסוף הרחוב בו גרתי היה בית פרטי קטן ולו חצר גדולה. בחצר גדל עץ גויאבות ותמיד כשעברתי ליד הייתי שואפת עמוק לריאות את ניחוח הגויאבות ומחייכת בלב. העולם מתחלק לאוהבי גויאבות ולאלה שלא סובלים את הריח, וכך גם משפחתי. לא מגלה מי אוהב ומי שונא... עד היום כשאני מריחה גויאבה אני נזכרת במשחקי הילדות ברחוב. טוב, זה נשמע זקן.

חצב - זה כבר ה-סימן לסתיו, למרות שאנחנו ראינו אותו באמצע אוגוסט. ככה זה כשהעולם משתגע. כשאראה נחליאלי זה כבר סימן לחורף.

קרם ידיים - תמיד כדאי למרוח קרם ידיים, אשר שומר על לחות עור כפות הידיים העדין, ובחורף במיוחד, כשמזג האוויר יבש ובכל מקום המזגנים מחממים ומייבשים אף יותר. קרם הידיים של קמדיס  מסדרת Dry skin (אותו קיבלתי לסקירה) מיועד לעור יבש ואדמומי, עשוי תרכובת צמחים מרוכזת ומסייע להרגיע עור מגורה. גם הריח משגע. מחירו 30 ש"ח, מכיל 100 מ"ל, וניתן להשיגו בבתי המרקחת ובאתר (לינק). 

ואתם אוהבים סתיו?

כי בת 70 היא

השם "ישראל" מופיע בתנ"ך פעמים רבות, בפעם הראשונה בשמו של יעקב אבינו. לפני 70 שנים בדיוק הוחלט כי זהו יהיה שמה של המדינה החדשה, וכך נכתב במגילת העצמאות, כמו גם נאמר בהכרזת העצמאות ע"י בן גוריון: לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.
מאז עברנו, כעם וכמדינה, תקופה המקבילה למאות שנים בחיי מדינות אחרות: מלחמות ומבצעים, וגם קצת שלום; התפתחות כלכלית, מדינית, אזרחית וחברתית. ועדיין לא יושבים רגל על רגל אלא ממשיכים להמציא, לשכלל, לפתח, לשדרג.

לא יושבים רגל על רגל 

האם אנחנו כאינדיבידואלים עצמאיים? יש לנו את זכות הבחירה, ולא רק לכנסת: בחירה בין טוב לרע, בין שחור ללבן, בין עשיה לביתי או עזרה לזולת, בין שקיעה בעבר או מבט לעתיד. למרות שאנחנו לא קמים כל יום ומכריזים על עצמאותנו, הרי שבפועלנו ובמעשינו אנו מוכיחים זאת כל פעם מחדש. אולם אנחנו לא עצמאיים עד הסוף, מבחירה או שלא מבחירה-תמיד נצטרך לתת דין וחשבון לבן או בת הזוג, לילדים, להורים, למקום העבודה, למוסדות השלטוניים ועוד ועוד, ברמה כזו או אחרת. מול העצמאות ישנה גם תלות. או לפחות חוסר בעצמאות. לפעמים הדלת תיטרק לנו בפנים. לפעמים נפתח אותה בבעיטה.

אבל מה שלא יהיה-עדיף לפזר אהבה. לא שנאה

מדי שנה מתקיים החיבור הבלתי אפשרי הזה בין עצב לצחוק, בין אבלות לשמחה, בין זכרון לתקווה ותמיד יהיה הוויכוח האם זה ראוי ונכון, וכנראה שאף פעם לא תהיה תשובה אחת נכונה ומדוייקת. הברכה הפופולרית כשנולד בן היא "הלוואי שכשתגדל לא יהיה צבא". היום אפשר להגיד את זה גם לבנות, מן הסתם, הלא חיילות רבות משמשות בתפקידים קרביים יותר מאי-פעם. אנחנו לא שוויץ ותמיד נצטרך צבא שיגן עלינו, אבל אני נושאת תקוה לעתיד טוב יותר. גם אתם?

עשינו דרך מאוד ארוכה ב-70 שנה, מלאת פיתולים בעלילה, התקדמנו והתעצמנו. לחיינו!

יום הולדת 7 לקטנה

הכל התחיל קצת לפני יום ההולדת ה-7 של הקטנה, כאשר הודיעה לי כי ברצונה שנעשה לה מסיבת הפתעה. וכך התחיל המבצע:  נזכרתי שבשבת אחת בתחילת פברואר אמא שלי אמורה לקחת אותה להצגה, אז הודענו לכולם להגיע בצהרים, לא לאחר, ולא לגלות. קנינו קישוטים וכלים בצבעים ורוד וסגול, וכמובן בלון הליום ענקי עם הספרה 7 ונשאר רק העניין הפעוט הזה של מתנה. עוד בגד? נעליים? משחק? כדי לא להתבלבל, שאלתי את הקטנה ומיד אמרה לי "משפחת סילבניאן". למי שלא מכיר, אלו משפחות של חיות מזנים שונים ולהן 3 קונספטים: טבע, משפחה ואהבה. המשפחות גרות בהרמוניה בכפר סילבניאן, וילדים (וגם מבוגרים) מתחברים לחוויית השיתוף והאחווה בין החיות. ישנו מגוון רחב של בתים (ואפילו בית על העץ!), חנויות, חדרים שונים, מכוניות, אלפי אביזרים ובובות זעירות ממגוון בעלי חיים רחב: כבשים, קיפודים, חתולים, דובים ועוד ועוד. אין חוקים למשחקים, השימוש בדמיון בלתי מוגבל וזה כייף אמיתי.

למדנו על המשפחה לפני כמה שנים, עת טסנו ללונדון, והאמצעית רצתה שניקנה לה. נסענו שעה באוטובוס כדי להגיע לחנות היחידה שמכרה וגילינו עולם ומלואו. חזרנו עם בית, חיות, חדר אמבטיה ועוד. עם השנים האמצעית הורישה את המשפחה והאביזרים לקטנה וזו רק נדלקה ורצתה עוד.

חיפשתי וחיפשתי וגיליתי את אתר רונצ'יק (לינק) שמוכר מגוון רחב וגם שולח הביתה. ישבתי עם כלת השמחה שבחרה כרצונה, שיתפתי את בני המשפחה המורחבת שהצטרפו בשמחה לרכישה והזמנתי. כעבור שבוע קיבלנו קופסא ענקית עטופה בנייר מקסים ובפנים חבילות עטופות אחת אחת ועל כל אחת מדבקה מתוקה (ביקשתי שיעטפו כל מתנה בנפרד ויכתבו על העטיפה מה יש בפנים, וכך כל משפחה צירפה ברכה למתנה שרכשה). החבאתי את הקופסא וחיכינו ליום הגדול.

בשבת לפני שלושה שבועות הגיעה הקטנה עם סבתה, פתחנו לה את הדלת וצעקנו: הפתעה! 

והיא באמת הופתעה. עם שוך ההתרגשות ניגשה לשולחן וגילתה את הררי המתנות שציפו לה בסבלנות, ובראשן האוטו הכחול:

במקור הזמנו חיפושית אדומה, לאחר ההזמנה התברר שאין אז שדרגו לנו (ללא עלות נוספת!) לאוטו כחול 7 מקומות. יש מדבקות לעיטור האוטו, כסאות נשלפים, מושבי בטיחות וחגורות. הדבר הכי חמוד ever וכמובן שהקטנה משחקת בעיקר איתו.
הבובות נרכשו בנפרד, יש משפחות של בעלי חיים (כולל משפחת קנגורו עם בייבי קנגורו בכיס!), יש תאומים תינוקות ועוד ועוד.

חדר אמבטיה הכולל אמבטיה free standing, חלומה של כל הום-סטייליסטית, מגש פינוק עם מוצרים, שטיח אמבטיה, וילון ודוש. עכשיו התאומים הקטנים מאוד נהנים לעשות אמבטיה...

יש גם סלון, חדר שינה, מטבח והמוני אביזרים קטנטנים שמיד מצאנו להם קופסאות על מנת שלא יאבדו.

ועוגה? הקטנה לא אוהבת עוגות שוקולד (לא יודעת איך זה קרה), רק עוגות גבינה, אז הגדולה הכינה לה בהפתעה והחביאה במקרר.

מזל טוב מתוקה שלנו!

Marc the moment

אתם כבר יודעים שמדי פעם יוצא לי להזמין חבילות מספורה/לרכוש בחנויות עצמן כשאני בחו"ל, וכחברת מועדון Beauty insider אני זוכה לקבל מתנת יום הולדת אם במקרה אני מזמינה בחודש יום ההולדת. כך יצא שבשנה שעברה הזמנתי מוצרים וקיבלתי מתנה חמודה מבית Marc Jacobs. לפני שנתיים רכשתי שפתון של המעצב המהולל (לינק) ועכשיו הצטרפו עפרון עיניים ושפתון קטנים:

Kiss kiss bang bang le Marc - זהו שמו של ה-Lip creme: גוון ורוד עתיק עמוק ויפהפה. אל תתנו לגודלו של השפתון בתמונות לתעתע בכם-מדובר על 1 גרם בלבד... אבל עדיין כייף לזרוק בתיק האיפור וללכת. הפיגמנט חזק והצביעה נעימה אבל העמידות, אפעס, לא משהו. לאחר אכילה נמחק החלק הפנימי של השפתון מהשפתיים ונשארת מסגרת עבה ולא יפה. רק השופוני עושה את העבודה.

Highliner gel crayon - בצבע שחור. אייליינר מסיבי בגוון שחור עז, אך המרחק ממנו לג'ל גדול מאוד. מדובר כאן על עפרון קשה, לא ניתן לטשטוש כלל, אשר על העיניים נעשה מעט גושי ומתפורר. בתמונה בהמשך איפרתי את קו המים והמשכתי גם מחוץ לעין, אך המראה יצא לא אחיד.
בקיצור, אין מתנות חינם.

סדנת איפור אישית בביה"ס של ירין שחף

לקח לי קצת זמן לענות על שאלתה של אחותי-"מה את רוצה ליום ההולדת?", אבל בסוף זה בא: סדנת איפור אישית. נכון שלמדתי איפור לפני אלפיים שנה, ונכון שמאז אני משתכללת ומתנסה, אבל התחשק לי לשבת אחת על אחת עם מאפרת ולעבור על נקודות מסויימות וגם ללמוד קצת טריקים חדשים. ביררתי ובדקתי והפור נפל על ירין שחף. לאחר שאחותי הזמינה את הסדנה קבעתי לי בוקר שישי אחד והתייצבתי בבניין החדש והמעוצב לעילא ולעילא.
משך הסדנא-שעתיים, ואפשר להביא מוצרי איפור מהבית או להתנסות במוצרים שבמקום.

קריסטינה המקסימה קיבלה את פני והחלנו בתהליך. תחילה שאלה לגבי הרגלי הטיפוח שלי ולאחר שהסרתי את האיפור (לא חשבתם שאצא מהבית לא מאופרת, נכון?) הנחתה אותי למרוח סרום ומעליו קרם פנים עם מברשת! כן, כן! לגמרי סטארט-אפ. התחושה כל כך נעימה שאני שוקלת לאמץ את הרעיון, תחילה אקנה מברשת יעודית לכך. לאחר מכן פריימר לפנים ופריימר לעיניים. מתחילים עם איפור העיניים, כמובן. צלליות, אייליינר מעושן, עפרון לקו המים ומסקרה שהניפה את הריסים שלי אל-על. קריסטינה איפרה את מחצית פני הימנית, ואני איפרתי את השמאלית. אחר כך איפור וסירוק הגבות ומעבר למייק-אפ, אותו מרחנו עם מברשת רחבה בתנועות טפיחה על הפנים. פודרה וברונזר, קצת הצללות והארות.

לבסוף שפתון בעזרת מברשת וזהו. אני מוכנה...

גם תעודה קיבלתי - face chart ובו הדגמת תהליכי האיפור וכן רשמתי את כל התהליכים והמוצרים.

בית הספר יפהפה ומעורר השראה (וגם חשק ללמוד)

תודה על החוויה סיס!

היום יום הולדת!

יש לי יום הולדת היום. רק פעם בשנה. ואין אין אין חגיגה בלי בלי בלי בלי עוגה.
הבנות העירו אותי והושיטו לי את העוגה שאפו וקישטו אתמול בלילה בשו-שו בלי שאדע.

אח"כ דרשו שאתכונן כבר ואתלבש ואתאפר וניסע למסעדה לחגוג.
אז נסענו.

בלי קינוח אי אפשר הרי. בטח לא אצלי...

כשיום ההולדת יוצא בשבת (או בשישי) זה יותר כייף. תחושה חגיגית שכזו. פעם זה יצא ביום הכיפורים. לא משהו בכלל. אבל בראש השנה גם נחמד. קראתי שנאס"א הזיזו את המזלות ועכשיו אני מזל בתולה אבל אני לא מאמינה לזה. הרי אני מאזניים טיפוסית, וחוץ מזה מה אעשה עכשיו עם הקעקוע? אשנה אותו? 
לכבוד המומולדת לבשתי את חולצת אמה האהובה שלי, ג'ינס אמריקן איגל המעוצב שלי ואת הנעליים החדשות שהזמנתי מ-NEXT - הן הורסות, הן מנצנצות, הן נוחות עד שמגיעים לשרוכים, אפעס השאירו לי סימני חריטה על כפות הרגליים. אבל מה לא עושים בשביל הלוק? סובלים בשקט.

עוד 364 ימים ליומולדת זוגי. נתראה