הופה גינגהאם סטייל

טרנד הגינגהאם חזר לכבוש כל פינה כבכל קיץ: אותה דוגמא מסנוורת עיניים של משבצות לבנות קטנות בגודל אחיד ולצידן משבצות באותו הגודל בצבע אחר, כמו כחול, שחור, אדום וירוק, בעיקר. לי אישית זה מזכיר את חולצות בית הספר היסודי אי שם בשנות ה-70 - כאלו משבצות בדיוק כיכבו על החולצות המכופתרות בגווני כחול-לבן. אז זה היה מזעזע, היום זה טרנדי. 
את החצאית שתראו תיכף חיפשתי במשך זמן רב. נכון שהיו חצאיות בסגנון הזה בהמון חנויות אבל הן עלו יותר מ-200 ש"ח, מחיר לא סביר לכל הדעות. אז המתנתי. אומרים שגברים ציידים ונשים מלקטות? אז במקרה הזה יצאתי גבר-גבר: פשוט ארבתי ופעם בחודש הגעתי לקניון לראות מה חדש, עד שברנואר צדתי את החצאית האחרונה, שהיתה בדיוק במידה שלי ואפילו מצויידת בגומי בגב, שזה מצויין לזמני ארוחות. והמחיר? 70 שקלים טבין ותקילין. חטפתי אותה מיד.
כשנסענו לאילת, אי שם ביוני, לקחתי אותה איתי מפאת הבד הדקיק ממנו עשויה והידיעה שיהיה חם ולא מגניב. עקב היותי מי שאני, אני תמיד מכינה לי סטים של אאוטפיטים לנסיעות (תנסו את זה בבית), מכף רגל ועד ראש, וגם אורזת אותם יחד, כולל האקססוריז, וכך קל לשלוף אותם ברגע האמת בלי להתחיל להתלבט. בדיוק כמו שבבית אני מכינה אאוטפיטים לפני יום עבודה או אירוע. כך הכנתי חולצה וגם כפכפים לבנים, ואת השרשרת האדומה-כתומה-ורודה, כי ידעתי שאקנה בזארה באילת כפכפים שנדלקתי עליהם ממבט ראשון באתר החברה. וכך היה.

                  טישירט: S. wear // שרשרת: אילי גורן // חגורה: אמה // כפכפים: זארה

גם כיסים יש לחצאית!

אפשר לקחת את החצאית גם ללוק שונה לחלוטין - מחוייט: חולצת כפתורים לבנה מ-Promod (שעשו עליה עד למשביר לצרכן. את זו קניתי בפראג), וסנדלים לבנים של Nine West. צירפתי שרשרת פנינים שאהובי קנה לי במגנוליה. אם כבר קלאסי אז עד הסוף.

ואתם כבר השתבצתם?

הפוסט על ג'ינסים ונקסט (או-ג'ינסים מנקסט)

את NEXT גיליתי לפני 3 שנים כשטסתי עם אהובי לונדונה. ראיתי חנות ענקית בקניון ווסטפילד ובה בגדים מגניבים (או שכבר לא אומרים מגניבים, ווטאבר), וכשנכנסתי רציתי לטרוף הכל. אחד הפריטים שקניתי היה ג'ינס סקיני מאוד בצבע כחול כהה, במקרה יצא בגזרת פטיט ולמעשה זו הגזרה הכי טובה למישהי בגובה שלי, כי הג'ינס מגיע עד מעל לקרסול ואז לא צריך לקפל (לינק). הימים היו ימי ראשית האונליין שופינג, וכך יצא ששוטטתי לי באתר נקסט כשחזרנו הביתה, עקב געגועים, וגיליתי שהחברה עושה שליחויות ואפילו לארץ! חלפו השנים, נקסט הפכה לרשת כמעט ישראלית-כולם מזמינים ממנה ואפילו האתר תורגם לעברית. מדי פעם אני נכנסת ומוצאת את הדברים היותר מיוחדים ומזמינה.
האאוטפיט בפוסט מורכב מאותם המצרכים, רק הג'ינס שונה: טי לבנה עם נצנצים מ-S. wear (היא כל כך מתוקה, קניתי גם אפורה), עגילים מטופ טן, שרשרת חישוק מ-COS, חגורה שחורה עם אבזם כסוף מאמה וסנדלים מקליגולה.

 

כשטסנו לטיול בת מצווה של האמצעית לפני חצי שנה, שוב ללונדון, (לינק) נכנסתי ל-NEXT. הפעם באוקספורד. כשנכנסתי עם הבכורה לחדר ההלבשה ראיתי בחורה עם ג'ינס שקצוותיו פרומים ורציתי לשאול אותה אם הם מהחנות, אך מה שעובד בארץ לא כ"כ מתאים באנגליה היבשה, לא רציתי שתחשוב שאני זקוקה לאשפוז או שתקרא לסקיוריטי, אז רק שאלתי את המוכרת שהיתה לידה. זו אמרה שכן אך לא נידבה מידע כגון-מהיכן. יצאתי וחיפשתי לבדי אך לא מצאתי כזה. כן מצאתי ג'ינס שכתוב עליו אמנם cigarette, אך למעשה הוא מעין גזרת mom (=גזרה מעט רחבה, קצת ניינטיז-בוורלי הילס 90210, הרבה בד נוקשה ופחות לייקרה אם בכלל, שנעשה מעט יותר צר באיזור הקרסוליים). הצבע-תכלת עם איזורי שפשוף לאורך המכנסיים.

 פאטץ' קטנטן מעור על הכיס החמישי מוסיף טאץ' של מערב פרוע.

את הג'ינס השלישי והאחרון (בינתיים) הזמנתי אונליין לפני כחודשיים. הצבע מיד לכד את עיני-אפור בהיר בהיר, הגזרה דומה לגזרה של הג'ינס הקודם, ובקצה-מכפלת פתוחה וחוטים יוצאים ממנה. כשהגיע הג'ינס הסתבר שהחוטים יצאו במשורה, אך אחרי כביסה אחת כבר יצאו עוד. הבד דקיק, נעים ומעט קטיפתי אפילו. כייף ללבוש אותו בקיץ-לא מחמם ולא מעיק.

מסתמן שהג'ינס הבא יהיה שחור... ואולי עם קרעים??

שובו של הווסט הארוך

הווסט הארוך חזר! לפני שנים רבות, עת הייתי נערה, היו לי ווסטים ארוכים. אחד מהם אני זוכרת היטב-בצבע כחול כהה, בעל גזרת ג'קט בלי שרוולים, נדמה לי עם כפתורים בחזית אבל אל תתפסו אותי במילה.
והינה, קאמבק! ווסט ארוך זאת המצאה מעולה-לימים בהם את רוצה ללבוש מכנסיים צמודים-מדי עם חולצה קצרה, או סתם בא לך על מראה אלגנטי בלי הכבדות של ג'קט בגלל שזה קיץ.
לטעמי, הווסט הארוך הולך הכי טוב עם טי-שירט לבנה, אפשר גם עם הדפס צבעוני, הולך מצויין עם ג'ינס ארוך או קצר ולמראה ספורטיבי-עם סניקרס. כאן הלכתי על מראה מעט יותר מעוצב.
הווסט הראשון נקנה לפני כמה שנים ב-S. wear. חוץ ממלבושים ספורטיביים יש להם גם יציאות של שמלות נוחות (לינק), עליוניות מעניינות וגם ווסט ארוך. בחרתי בצבע הבז'י שמתאים לכל צבע כמעט.

השרשרת הסמי-עתיקה מחנות יד שניה גלרינה, עליה כתבתי בעקבות ביקורי שם (לינק), טי-שירט לבנה סופר נעימה ומחמיאה מזארה, ג'ינס - שאפשר לומר עליו את אותו הדבר - מאמריקן איגל, סנדלים מוזהבים מאלדו ותיק קש כיאה לקיץ.

הווסט השני נרכש לאחרונה בלונדון, ברשת האהובה עלי New Look. צבעו מעין סגלגל-אפרפר, הוא ארוך מאוד ומעט נוקשה, ויש לו אבזמים בצדי הגוף למרות שאין להם תפקיד. רק לקישוט.

 מכנסיים (שאני מאוד אוהבת וחייבת עוד בצבעים אחרים) מ-C&A בפראג, שרשרת מאי-ביי

נעלי השוס נרכשו גם הן ב-New Look. הן עשויות זמש, צבען אפור בהיר, עקבים בינוניים (5 ס"מ) וצריך ללכת איתן בזהירות כדי לא ללכלך.

 צמיד-היה של אמא. השילוב אפור-ורוד אהוב עלי עד מאוד.

ואתן, כבר הצטיידתן בווסט ארוך?

שמלות הנוחות שלי

אני קוראת להן "שמלות הנוחות שלי" כי אלו השמלות שהכי כייף ללבוש: רחבות, גמישות, לא רואים אם עלית 2-3-5 קילו בחורף, אפשר ללכת איתן בנוחות לפיקניק, או לטוס לחו"ל במחלקת תיירים צפופה או סתם ליסוע שעות באוטו לאנשהו.
יש לי מקבץ די נאה של שמלות כאלה, וכאן תראו שלוש נבחרות.
הראשונה נקנתה ממש לאחרונה: היא סגולה, ארוכה מאוד, לא צמודה, נעימה-נעימה ומשובבת נפש. יחד איתה קניתי טייץ כחול-אפור כהה. גם טייצים הם בגד-כייף: מחממים ברובם, אורזים ונעימים, ותמיד מוסיפים טאץ' מיוחד לבגד.
השרשרת היתה של אמי ועברה אלי, התיק מיועד במקור ליוגה, אבל כפי שהספקתם להכיר אותי אני פדלאה אז הוא לא משמש אותי ליוגה. למעשה לא משמש אותי כלל. לא לקחתי אותו לשום מקום עדיין, והוא אצלי כבר כמה שנים... יום יבוא.

שמלה וטייץ: S. wear, נעליים-נעלי מרקו, תיק-מגה ספורט, משקפי שמש-אופטיקנה

השמלה השניה נקנתה גם כן לאחרונה ב-S. wear. היא שחורה ויש לה המון נקודות לבנות קטנות וצפופות. התאמתי לה ג'גינגס בצבע קרם שקניתי ב-Dorothy Perkins, שרשרת לב (גם מאמא) ו-Bucket bag אפור שהזמנתי מאתר New Look אחרי שנדלקתי על החנות בלונדון.

שמלה: S. wear, ג'גינגס: Dorothy Perkins, אוקספורד: Asos, תיק: New Look, משקפי שמש: X-ray

השמלה השלישית חורפית יותר ונקנתה בשנה שעברה בעין השלישית. היא עבה מאוד ומחממת, אך לדעתי התכווצה מעט בכביסה כי נראית לי יותר קצרה משהיתה...

קרדיגן האוברסייז האפור נקנה ע"י אחי ואשתו כמתנה ליום הולדתי. ענקי, מחמם, ואפור. מי צריך יותר מזה?

המגפיים טריים ממש, קניתי ב-Aerosoles. הם מגיעים כמעט עד הברך, עשויים לייקרה גמישה ומחממת, ויש להם רוכסן מאחורה וקצה עגול ומבריק. נוחים עד מאוד להליכת-שופינג בת שעות רבות. התיק בעל המסר החשוב הגיע אלי לאחר שזכיתי בפעילות פייסבוק של Comme il Faut.

שמלה: העין השלישית, שרשרת: טופ טן, ג'גינגס: Next, קרדיגן: גולף, מגפיים: Aerosoles,

תיק: Comme il faut.

מרגישים בנוח?

הַביאו את הסתיו

אני אוהבת את החורף. מאוד. את הקור, הגשם, ההתכנסות פנימה. הייתם מצפים שאוהב גם את הסתיו אבל לא. בסתיו עדיין יש חמסינים ובכלל זאת עונה מבולבלת, כפי שאומרת הקטנה (היא אומרת את זה על האביב אבל זה תקף גם לסתיו). מאחר והסתיו מבולבל, גם הבגדים שלנו מבולבלים: קצר? ארוך? כפכפים או מגפונים? אכן דילמה.
פתרון חביב נמצא בדמות שמלת הכוכבים מ-S. Wear. קודם כל הפרינט-כוכבים! היש יותר טוב מזה? נעבור למבנה-שרוולים קצרים, גזרה מתנופפת (עושה באוויר!), מתאימה לכל אחת ומחביאה בטן קולה, ובסוף המחיר-עלתה 78 ש"ח במבצע (כחברת מועדון מימים ימימה קיבלתי 50 ש"ח מתנה ליום ההולדת, אז שילמתי רק 28 ש"ח).

מתי יבוא כבר החורף?

השמלה מתאימה לדעתי יותר לסוף הקיץ בואכה סתיו, כי הבד עבה למדי, אך גם בחורף אפשר ללבשה עם חולצת טישו דקיקה שחורה מלמטה או ג'קט ג'ינס מעל. בימים קרירים אוסיף גרביונים. אלו שלבשתי הם אפורים ויש להם דוגמת פסים דקיקים אך לא רואים כ"כ בתמונות.
הצעיף הדקיק מקרייזי ליין הוא מתנה מהוריו של האהוב. הוא ארוך ורחב, חציו פסים רחבים וצרים וחציו עיגולים שבתוכם נקודות, בגווני אפור-לבן. עכשיו תגידו: נקודות-פסים-כוכבים? ואגיד לכם בחזרה: זה משתלב. זוהי למעשה גרסא של ערבוב פרינטים למתחילים: הגוונים נשארים אותו הדבר, הערבוב נעשה רק בדוגמא. כשנגדל נעבור לערבוב פרינטים צבעוני, ואז זה כבר מסתבך יותר.

כשהקרירות מתחילה להתפשט לכיוון כפות הרגליים, וגם לעתים קצת גשום, מתחילים לאפסן את הסנדלים ועוברים לסניקרס. אפשר להכריז רשמית על מעבר לסניקרס-חורף: בצבע שחור! חיפשתי כאלו עם סוליה שחורה דווקא, למרות שכל החנויות מלאות בסניקרס עם סוליה לבנה (כזאת אני, מיוחדת), ורק בחנות אחת מצאתי את מבוקשי-נעלי מרקו. הם מעוגלים, עם שרוכים, והסוליה שלהם כרישית. באמת!

התיק הוזמן מאתר New look. את הרשת גיליתי בלונדון לפני שנתיים ולפני כמה חודשים גיליתי שהם עושים משלוחים לארץ, אז הזמנתי לי ולגדולות כמה פריטים, ביניהם תיק השק האפור (בלעז: bucket bag), עד שיהיה לי הממון לרכוש תיק כזה של Mansur Gavriel. לתיק ניטים שמוסיפים קצת אדג' ושתי רצועות-לא חיברתי את הרצועה הארוכה כי נראה לי מיותר. חסרון יחיד בתיק הנ"ל: הכל נשפך בפנים! אין הפרדה כלל וכלל! לכן אני אוספת את חפצי הקטנים בתיקי איפור זעירים.

סוגרים את הלוק-משקפי שמש עם עדשות מראה ומסגרת אפורה. עד הסוף עם האפרוריות.
רק השמיים עדיין בהירים וכחולים.

גשם גשם בוא!

הולי מאמא

זה קורה לנשים רבות: מיד לאחר הלידה נמאס ללבוש את בגדי ההריון הרחבים והגדולים, ומתחשק לך כבר לחזור לבגדים הרגילים שלך או לפחות לקנות "מידת ביניים"-המידה איתה תלכי עד שתחזרי למשקל הקודם או בכלל.
לא נראה לי שאצל נשים רבות קורה גם תהליך הפוך: חשק ללבוש בגדי הריון גם כשאת לא.
אצלי זה קורה, בייחוד כשבגדי ההריון יפים.
כך קרה לי עם שמלת ההריון שאחי קנה לי ב-H&M במחלקת בגדי ההריון (Mama) בעת שנשאתי את בתי הקטנה לפני כמעט ארבע שנים. היא שחורה, יש לה שרוך כיווץ מתחת לחזה והבד נשפך עד מעט לפני הברך. יכולה להתרחב די הרבה (לבשתי אותה עד החודש השישי, ואצלי חודש שישי הוא כמו חודש שמיני אצל אחרות), הכותפות מוסיפות לה עניין, שרווליה עד אחרי המרפק והיא נוחה מאוד.
כאן לבשתי אותה עם טייץ כוכבים מ-S. wear והמגפונים הלבנים שעוצבו ע"י תמר קרוון ל-twentyfourseven.
על הצוואר שרשרת שקניתי לפני מספר שנים בשוק בממשית. היא מרשרשת כשאני הולכת וזה קצת נותן תחושה של פרה באחו, אז אני מתהלכת בעדינות.
התיק-נרכש באי-ביי תמורת כלום - 62 ש"ח (לינק).
גם אתן מרגישות הולי מאמא הרבה אחרי הלידה?

 

לבן בעיניים

עוד לפני שהעיתונים הכריזו על מגפונים לבנים כטרנדיים ומאסט לחורף זה, רכשתי את שלי בהשקה של הקולקציה של תמר קרוון ל-Twentyfourseven. אמנם זה לא היה חלום של שנים רבות, רק משהו שצץ אצלי לאחרונה, אבל מימשתי אותו די מהר. למגפונים עקב צ'אנקי גבוה במיוחד, רוכסן שחור בחלק הפנימי וקצותיהם מעט מחודדים.

להשלמת התמונה בחרתי לטובת האאוטפיט הקז'ואלי פריטים תואמים: ג'קט לבן קליל ודק המתאים לימים חמימים בחורף-אין לו בטנה והוא נועד לקישוט בלבד, מחמם הוא לא. הג'קט הוא ירושה שקיבלתי לפני זמן מה, תוצרת גולף.
לא התחשק לי להתפרע עם צבעים, לכן לבשתי חולצה עם פרינט גיאומטרי שחור-לבן. החולצה מבד דקיק מאוד, ובגב שלה מחשוף גדול ופתוח עם איקסים. בד"כ אני אוהבת ללבוש אותה עם גופיה ורודה מתחת. החולצה באדיבות S. wear.
הסקיני-מ-Next (לינק).
משקפי השמש-באדיבות אופטיקנה (לינק).
השרשרת היתה של אמי ונרכשה לפני שנים אין ספור.

תיק הגב נרכש באיטליה לפני 17 שנים. טסתי עם אמי לטיול יום הולדת (שלה) ברחבי איטליה, וברחוב קטן ברומא מצאתי אותו-כחול, עמוס כיסים ואבזמים, והמחיר-שוס: 15 ש"ח בלבד! לאור התגובות שקיבלתי כשחזרתי התבאסתי שלא קניתי המון ומכרתי לכל מי שביקש. התיק עדיין נראה חדש, ומדי פעם אני משתמשת בו. 

רציתי להצטלם בשלג אך פוף והוא נגמר, לכן יצאתי לגבעה פורחת הסמוכה לאיזור מגורי. סחבתי איתי את צלם הבית, אהובי, שנענה לכל השגעונות שלי. בדרך כלל.

שבוע מקסים ופרחוני!

לונדון כן מחכה לנו

הפעם הראשונה שלנו בלונדון היתה לפני 17 שנים. האהוב טס לטיול אחרי צבא לדרום אמריקה, אני נשארתי כאן. אחרי כמה חודשים החלטנו להפגש בלונדון. אחרי אין ספור תיאומים (ואז לא היו סלולריים לחו"ל, בקושי היו סלולריים לארץ) נפגשנו בהיתרו ופצחנו בביקור ארוך ומרגש של שבועיים. זה היה בחודש אוקטובר.

לאחר שנתיים, כשהתחתנו, החלטנו לבלות את ירח הדבש בלונדון, כמובן, אחרי שהתאהבנו בה קשות בביקור הראשון. טסנו יום אחרי החתונה, ב-24 באוקטובר. כן, שוב אוקטובר. עשינו גם קפיצה לפריז ביורוסטאר, לסופשבוע קצר וממצה. אותה דווקא לא אהבנו.

השנה, במלאת 15 שנים לנישואינו, וימי הולדת עגולים לנו, החלטנו לחגוג בלונדון. טסנו ב-24 לאוקטובר. סגירת מעגל שכזו.

הפעם הביקור היה קצרצר-4 ימים בלבד. קצת מורכב כשיש 3 בנות קטנות אבל הסתדרנו בעזרת הסבים והסבתות (כאן המקום להגיד: תודה!).
כפי שהזכרתי לא אחת בבלוג, אני אנגלופילית ידועה וקרוב לוודאי שהתגוררתי בלונדון בגלגולי הקודמים, לכן מיד נמשכתי לעיר הזאת והרגשתי שחזרתי הביתה. כך אני מרגישה כשאני שם. הכל מסתדר לי: מזג האויר, האנגלית, הנימוסים (גם אם בחלקם מזוייפים, אפשר לחשוב שבארץ שלנו עם ה-in your face זה יותר טוב), הארכיטקטורה, העתיקות. בקיצור-הכל!

על קניות בדיוטי פרי ויתרנו, אבל התבוננו בתערוכה של Lalique – בקבוקי הבושם המיוחדים עשויים קריסטל ויקרים-אש.

ליד מגדל שוקולדים בגובה שלי.

לבשתי: טוניקה-S. wear // צעיף-טופ טן// חגורה-אמה //

טייץ-Hoodies // מגפיים ותיק-C&A פראג

כשהגענו ללונדון זרקנו את התיקים בחדר ומיד טסנו לטייל בחוץ. וכמובן לקנות מתנות לבנות. אפשר לטוס בלי לחזור עם מתנות?

היינו ב-Hamleys - חנות צעצועים ע-נ-ק-י-ת, בעלת 5 קומות, כאשר כל קומה מוקדשת לכמה נושאים: משחקי התפתחות לתינוקות, בובות, מטוסים ומסוקים, צעצועים, פאזלים ועוד ועוד, לפי גילאים. אפשר ללכת לאיבוד שם. בכניסה מקבלים את פנינו עובדי המקום בשירה וריקודים (לא צוחקת!), המוזיקה רועשת והמוני אנשים צובאים על הצעצועים והקופות. 

פאדינגטון, הדב הלאומי

 

קייט ו-ויליאם מנופפים בידיהם הנסיכותיות עשויות הלגו

חובבי השוקולדים יבואו על סיפוקם בחנות M&M's הענקית-שוב חמש קומות של מתוק. כבר בכניסה אופף אותך ריח שוקולד חזק, וקופצים עליך מוכרים חייכנים השרים שירי מורל. פרט לממתקים יש כמובן פריטי מרצ'נדייזינג רבים, כי אם אפשר לעשות יותר כסף, למה לא?

מבחנות ענק מלאות בשוקולד בכל הצבעים והצירופים. יש למשוך את הידית בעדינות (או בחוזקה,

 למי שרוצה הרבה) והשוקולדים ניתזים החוצה. בצד ישנן שקיות למילוי. השקיות עדינות מאוד ונקרעות שוב ושוב. בשביל זה יש תעלה אליה שופכים את השוקולדים שנופלים מהשקיות.

 מעניין אם יש למטה מישהו שממיין מחדש את כל השוקולדים לפי הצבעים? 1.99 פאונד ל-100 גרם.

איך החבר החדש שלי?

מרגישה בת 12 שוב.

המשכנו לארמון באקינגהם. פספסנו את חילופי המשמרות של השומרים הנאמנים, אבל כבר ראינו פעם אז לא הרגשנו חוסר. מה שכן, שומר אחד ראה את ההמונים הצובאים על השערים והחל ללכת בצעדיו המצחיקים שמאלה תוך הנפת הרגליים גבוה באויר, ואז גם השני הצטרף.

לבשתי: ג'קט-TNT // צעיף: טופ-טן // סקיני: תמנון

אוקספורד: גזית // תיק: C&A פראג // משקפי שמש: אופטיקנה

יום ערפילי טיפוסי בלונדון. לפחות לא ירד גשם.

בינתיים...

כדי להתנייע ממקום למקום הרחוק זה מזה, רכשנו כרטיס oyster. הכרטיס בעל השם המוזר הינו כרטיס נטען, רוכשים אותו בתחנות הרכבת ומטעינים בכסף. לפי מספר הימים בהם תשהו בלונדון, כך ממליצים להטעין בסכום המתאים לתנועה בימים אלה. אנחנו הטענו ב-30 פאונד ל-4 ימים, וביום האחרון הטענו בעוד 10 כי חששנו שמא לא יספיק, אך לבסוף נשאר עודף. כשרוכשים את הכרטיס יש לשלם 5 פאונד כפיקדון, וכשמחזירים אותו מקבלים את הפקדון חזרה, יחד עם העודף שנותר בכרטיס. רעיון מצויין-חוסך עמידה בתורים לאוטומטים או לקופות, משלמים רק עבור מקטע הנסיעה בפועל וגם בהנחה. מי שמשלם בכרטיס אשראי מקבל את היתרה דרך כרטיס האשראי, ואז יש הפתעה אחרי שחוזרים מלונדון-יש כסף בחשבון!

הגענו לביג-בן, השעון הידוע. הראות אמנם היתה לקויה וההמונים הסתירו אבל הצלחנו לצלם וגם להצטלם. 

לא חזרנו אל כל אתרי התיירות אותם כבר פקדנו בפעמים הקודמות, אבל היו כאלה ששמחנו לפגוש שוב.

מעיל דמוי עור: גולברי, ירושה // השאר כתוב למעלה

כן, מחזרתי בגדים. המטרה היא לא לקחת את כל הארון אלא לשלב

בדרך לקניון Westfield פגשנו בחנות מתוקה המוכרת מוצרים לכלבים.

חבל שמיה איננה איתנו.

קניון Westfield הענק:

דוכן עם תיקים מעלפים דמויי עור. יקרים רצח

                                         

גם כאן יש הפעלות לילדים בשבתות

Selfridges, כמו מירב הכלבואים והחנויות, כבר פוצח בעיצובים מיוחדים לקראת הקריסמס. חלונות הראוה עוטרו מיצגים נאים המשלבים מוטיבים מעולם החג עם מוטיבים מעולם השופינג. גם אנחנו צריכים חג כזה... כאן עשינו רק windows shopping ושבענו רק מלהסתכל.

                                          

קצת תמונות look & feel:

בקרוב בתל אביב

ממש לונדונית...

ביום האחרון עשינו דרכנו לתחנת הרכבת בגשם סוחף, כדי לגלות שהטיסה מתאחרת. בשעה. חיכינו יפה בשדה השומם, שלא לומר נטוש, וכשהגיע זמננו התקרבנו לשער העליה, שם גילינו כי עלינו לשרך דרכנו למטוס ברגל ללא שרוול! בגשם! ללא מטריה!! וכשחוק מרפי עובד, הוא עובד יפה-כשהגענו לפתח המטוס אמרו לנו לחזור כי צריך להכנס מהפתח השני. שוב אצנו ברגל רטובים ועלינו למטוס, שלמזלנו לא התעכב הרבה. למחרת, בארץ, גילינו שבזמן שטסנו התקרבה ללונדון סופה רצינית ביותר, כל הטיסות בוטלו וכן הרכבות. המחשבה על להשאר בלונדון עוד לילה קסמה לנו, אמנם, אבל מה שחיכה לנו בבית...

בפרק הבא: קצת תרבות לא תזיק...