ירוק זה הכי, אחותי!

שמתי לב שלא כתבתי עד כה אף פוסט על לקים. בושה וחרפה ממש! 

פעם, מזמן, כשהיה לי זמן, הייתי משקיעה רבות בציפורניי-מגדלת ומטפחת באהבה, מורחת כל יומיים לק חדש וצבעוני, וזה רק בידיים. ברגליים הייתי משקיעה אף יותר בטיפוח-עושה פילינג, מורחת קרם רגליים. אבל בשנה ו-8 חודשים האחרונים הידרתי את הלקים מאצבעות ידיי, מכמה סיבות: הראשונה והחשובה היא שעד לאחרונה התינוקת שתתה מבקבוק וממש לא רציתי שייפלו חתיכות לק לתוך פטמות הבקבוקים כשאני מנקה אותן. לא בריא. לכן הפסקתי למרוח עליהן, פרט למסיבת הבריתה שעשינו לה לפני יותר משנה, כשרציתי להיות חגיגית במיוחד. כמובן שהורדתי מיד אחרי המסיבה.  סיבה נוספת היא כמובן הצורך בשטיפה יומיומית של הבית ולמרות שהלקים שלי עמידים מאוד, הרי שאין לי כוח להחליף אחרי ארבעה ימים. וסיבה שלישית ואחרונה היא עייפות שלי ועייפות החומר-לא הלקים, פשוט מן חוסר חשק לכך. כעת, מזה חודשיים שהקטנה כבר לא שותה מבקבוק, ולי חזר החשק ולכן אני חוזרת להרגליי.

לפני כחודש חברת essie, שהחלה למכור את לקיה בסופר פארם, פרסמה בפייסבוק הודעה לפיה כל הממהרת ללחוץ לייק לדף שלה-תזכה בלק מתנת החברה. שאני אגיד לא? מאחר ואין לי שום לק של החברה (נראה לי מוגזם להוציא 55 ש"ח על לק, כשהלקים שאני קונה עולים פחות מ-20 ש"ח ועמידותם לא מוטלת בספק-של Chic), לחצתי על הכפתור והמתנתי. ואכן, לאחר כחודש הגיע אלי הלק הירקרק ושמו בישראל Navigate her מן לשון נופל על לשון שכזה. חביב ביותר. אני אוהבת כשחברות קוסמטיקה מעניקות שמות למוצריהן, זה גורם להם להיות יותר אנושיים וחביבים, פחות מנוכרים ממוצר עם מספר.

אודה ולא אבוש, תחילה כשראיתי את צבע הלק חשבתי לעצמי-מה זה הנזלת הזאת? בלי להעליב. אבל כשמרחתי על ציפורני נדלקתי: הירקרק דהוי בית-חולימי שכזה, אבל לאחר מספר שכבות הוא נהיה ירוק פסטלי בהיר, אטום ומדליק (שוב שורש ד.ל.ק). 

אני לא הולכת לחפור לכם עם השוואה מדוייקת ללקים אחרים, תנועתיות המברשת ועמידות מדי דקה. 
מה שכן, מצאתי שני לקים ירוקים בין אוסף הלקים שלי והחלטתי לעשות הפקה קצרה. כן, זה היה כרוך בלהחליף את הלק אחרי יומיים בלבד-למי יש כוח יום אחרי יום, או, רחמנא ליצלן, באותו היום-אבל הצלחתי.
הלק הראשון - מס' 407 של Chic (באתר החברה נקרא Sweet Pistachio). ללק יש נצנצת דקיקה וקלה, והגוון סלדין. מכיל 17 מ"ל, כמות מכובדת לכל הדעות. הלקים של Chic בעלי העמידות הכי טובה שפגשתי, במחיר זול במיוחד.
מאחר ומצלמתי היקרה ללבי שבקה קלות, תמונות הלקים צולמו במצלמה השניה והפחות טובה ועמכם הסליחה, אם כי תמונות הלקים על ציפרניי צולמו מזמן עם המצלמה ששבקה והן נראות יותר טוב (וגם כל בלוגרית תוכל לספר לכם כמה קשה לצלם לקים ושפתונים-הגוונים אף פעם לא יוצאים כמו במציאות), אבל.. טרחתי ומצאתי באתר החברה תמונה של הלק. אי אפשר להעתיק אותה, לכן אצרף רק את הקישור - כאן.

קבלו תמונת הלק על ציפורניי:

כפכפים-Ralph Lauren

הלק השני-מס' 25 של My Cosmetics. בדומה לביוטיקייר ו-WOW, גם MC היא רשת חנויות לממכר אביזרים, מוצרי איפור זולים, תכשיטים וכד'. לק זה הינו בעל גוון ירוק-דשא נאוני במקצת. עמידותו פחותה מזו של Chic, אם כי גם כן לא רעה בכלל. קל למריחה, מראה אטום. מכיל 15 מ"ל.

סנדלים-גלי



ואחרון אחרון חביב, הסיבה לשמה התכנסנו כאן-לק ירקרק Navigate Her של essie: מודה שהיה לי קצת קשה עם המברשת הרחבה יותר מאשר מברשות של לקים אחרים שאני רגילה אליהם, אבל בסוף הצלחתי. הבקבוק מכיל 13.5 מ"ל (וחצי!). העמידות טובה, הצבע מיוחד והשם מגניב. רק שיקצצו במחיר והכל יהיה מושלם. טוב, a girl can't have it all כנראה.



כאן דווקא הצלחתי להעלות תמונה מהאתר הבינלאומי (כי איפשרו בחוכמה אופציה של העתקת התמונה). קבלו:

התמונה מכאן

סנדלים-קליגולה





עוד תזכו לראות פוסטים נוספים על לקים, בעקבות לקים שקיבלתי מהגרלה ומהפתעה שלא מגלים...
עד כאן להפעם, שימו לב לדוגמית השבוע החדשה
ליחצו לייק על דף הפייסבוק של הבלוג  

גמר חתימה טובה

והיו טובים!

העצמאות שלנו

כידוע לכם, ואם לא אז תדעו עכשיו, אהוב נעורי ואני ביחד מאז... ובכן... נעורי. בשנות העשרים לחיינו עלינו שלב במערכת היחסים שלנו ושכרנו דירה יחדיו. הדירה היתה, איך לומר בעדינות, מגעילה ובאיזור לא משהו, בעיר גדולה במרכז הארץ, והשכנים רועשים ודוחים. אבל זה לא מנע מאיתנו לגור שם שנה תמימה עד שהחלטנו להתחתן. וחתונה עולה כסף. לכן העברנו את מיטלטלינו המעטים לבית הורי, שם גרנו שנה. במהלך השנה התחתנו ואף קנינו את ביתנו ביישוב קטן. אבל הבית היה רק "על הנייר", לכן עשינו רוטציה גם בבית הורי בעלי, יחד עם אחיו. שם גרנו 9 חודשים. לאחר שהבית שלנו קיבל טופס 4 המאשר כניסה, לא חיכינו הרבה, ניקינו חיש קל ובערב יום העצמאות בשנת 2000 ארזנו שוב את מיטלטלינו, העמסנו מזרן על האוטו ועברנו. בדרך גם היתה צפירה (בכל זאת, יום הזכרון), אז עצרנו בצד וכיבדנו את הנופלים.

הכניסה לבית לא היתה פשוטה: מאחר והבית נקנה בטרם היותו בית, ורוב הרחוב היה כזה, נכנסנו לאתר בניה אחד גדול-בתים בשלבי בניה שונים, רעש, לכלוך, אבק וכו', אך השוס הגדול היה בתוך הבית: הכיור במטבח עדיין לא הותקן ולכן רחצנו את כלינו באמבטיה, לא היו מזגנים עדיין ולכן ישנו בסלון על המזרן שהונח על הרצפה, כי טרם העברנו את המיטה (כי היה מאוד חם באפריל, ובסלון יותר קריר), ועוד תלאות. את שאר הציוד הוביל בן דודי לאחר מספר ימים, כולל רהיטים שקנינו לבית החדש מבעוד מועד והמתינו לנו בבית ההורים.

אבל... לאחר כמעט שנתיים של קשיים (לכל הצדדים, אני בטוחה שגם להורים לא היה קל איתנו), הגענו לעצמאות לה ייחלנו זמן רב: בית משלנו, ארבעה קירות מסויידים שמנת, פרטיות ושקט. בלילה הראשון ישנו נהדר, התרגלנו לשקט במהרה. אפילו את המואזין (ויש לנו מכל כיוון) לא שמענו.

כיום, כשאנחנו מגיעים לביקור אצל ההורים, ההרגשה היא כמו להגיע לארץ אחרת: מכוניות, שכנים, בניינים עם מעליות, הרבה אנשים ברחוב.

זו העצמאות שלנו. זכינו להקים משפחה ובית בישראל.

לכבוד יום העצמאות של מדינתנו האהובה, קיבצתי מספר אאוטפיטים בצבעים המתאימים-כחול ולבן.

חולצה: נקנתה ע"י אמי ב-C&A באמסטרדם לפני 28 (!) שנים //

חגורה: גולף // מכנסיים: תמנון // סנדלים: אלדו, קנדה // 

לק: Chic, Eternity 313 // תיק: מנגו // צמיד: לא ידוע

חולצה: פוקס // מכנסיים וחגורה: Yoop // 

סנדלים: גלי // שרשרת וצמיד: לא ידוע

שתזכו לעצמאות! 

תוצאה של חוסר החלטה

הוזמנתי לסניף אופטיקנה כדי לבחון את קולקציית משקפי השמש ומשקפי הראיה, וגם לבחור לי זוג חדש-באמת הגיע הזמן להחליף.
קצת מידע על הרשת-קיימת כבר עשרים שנה, כוללת כ-90 חנויות ברחבי הארץ. בכל החנויות עובדים אופטומטריסטים המוסמכים ע"י משרד הבריאות. הרשת הינה הנציגה הבלעדית של מותג קרטייה בארץ ונמכרים בה המותגים הטרנדיים המובילים בעולם.

ביום שישי שעבר הגעתי לסניף במרכז G בכפר סבא, שם קיבל את פני גבי, מנהל הסניף, וסייע לי לאתר משקפי שמש שיהלמו את פני הצרות-אתגר קשה לכל הדעות: כמעט ואין משקפיים כאלה-הרוב רחבים מדי או גדולים מדי לטעמי. ניסיתי דגמים שונים, כאשר אהובי סייע לי במשימה וצילם (תודה♥)

מה כדאי?

מממ... אולי אלה?

עד שלבסוף 2 זוגות הגיעו לשלב הגמר:

במה אבחר? מה כדאי? הסגול-שזה הצבע שאני אוהבת? או החום-המנומר-השיקי? שניהם מסדרת קויה אקסקלוסיב המהממת.
כאן התגייס לעזרתי גבי המקסים ואמר: את מתלבטת בין שני הזוגות השונים לגמרי? קחי את שניהם. הרמתי את הלסת מהרצפה, קיבלתי את שני הזוגות-לכל זוג קופסא יפהפיה ויוקרתית-וגם תיק בד חמוד, הודיתי לו מכל הלב ויצאתי מאושרת ומחודשת. אכן תשוקה למשקפיים.
מתאים לי?

ומה לבשתי?

חולצת דרדס: מבת דודה שלי

שרשרת: טופ טן, ישנה

סקיני: תמנון

סנדלי ניטים: גלי, ישנים (כן, הקדמתי את הטרנד. זה קורה לי הרבה)

כבר נרשמתם להגרלה?

בצד שמאל למעלה



גם לבנות מגיע

הפעם פוסט זה מוקדש לבנותי היקרות, שדחקו בי לכתוב עליהן ולהראות בגדים אהובים עליהן המצויים בארונותיהן (רק שתיים מתוך השלוש דחקו בי, השלישית עוד לא יודעת לדבר, אבל כשתדע בטח תדחק בי גם).
הבכורה
מתאפיינת באהבה לצבעי הוורוד והסגול, עם גלישה ללבן לפעמים. לפעמים מתחלפת בבגדים עם אחותה אפילו שהטעם שלה שונה לגמרי.
אוהבת להתגנדר כיאה לגילה המכובד-תשע ו-7 חודשים, לפעמים חוטאת באיפור בבית (ולפעמים מנסה לצאת איתו החוצה בלי שאראה) וגם לק בחופשות מבית הספר (עם אמא כזו איך אפשר בלי? התפוח לא נופל וכו').
להלן מקבץ קטן של בגדיה ואביזריה:

הוניגמן קידס

  H&M

H&M פראג

שופרסל (!)

H&O

נימרוד

 עגילים שונים 

הסנדוויץ'

הגותית, הקולית, המגניבה.
אוהבת צבעי שחור, אפור ולבן. מוכנה לעתים ללבוש בגדים ורודים ואדומים שנותרו לה מחייה הקודמים (לפני שהחליטה להיות גותית). בת שבע ו-5 חודשים, גם כן חוטאת לעתים באיפור ולקים (יש לה לק שחור!).
רוצה לצבוע את כל קירות חדרה בשחור אבל מבינה שיש גבול (אולי קיר אחד, ועם נצנצים).
להלן מקבץ קטן של בגדיה ואביזריה:

H&O

Keds kids

H&M פראג

H&O

גלי

צמידים שונים

BFF מ- H&M

שרשרת מאילת

התינוקת

טרם גיבשה טעם בביגוד, יש לה בינתיים טעם בלכלוך הבגדים.. בת שנה (מזל טוב מתוקה!). לובשת מה שלבשו אחיותיה ובת דודתה עם הבלחות לבגדים חדשים משובחים וגם וינטג' של אמה (זאת אני)-שמלות מקוריות מלפני כמעט ארבעים שנה..
להלן מקבץ קטן של בגדיה:

משמאל-שאנל (סתם.. שניהם Keds kids)

כל פאשניסטה צריכה שרוולונים

שמלות שלי מגיל שנה ושנתיים

לכל שמלה מצורפים מכנסונים באותה הדוגמא

אמא, תבורכי!