הגיע תורה של האמצעית לחגוג בת מצוה, אז ארזנו את עצמנו ומזוודותינו (והרבה!) וטסנו לממלכה המאוחדת לשבוע. הזמן: שבוע לפני ליל הסדר, המקום: לונדון, מזג האוויר: קר עד גשום.
הטיסה הלוך היתה די משעשעת, הרבה ילדים שזכו לאזכור נרחב בנאום הפתיחה המסורתי של הדייל הראשי בסגנון של: "ילדים מתוקים, ברוכים הבאים, תבלו בחופש" וכו' וכו'.
שכרנו דירה דרך אתר airbnb, ושוב זכינו להצלחה מסחררת (קראו על כך בפוסט על רומא-לינק) - מיקום מצויין: South Hampstead, שכונה יוקרתית המרוחקת מעט מהמרכז הרועש, בחניית כל בית חונות שתי מכוניות: הראשית בד"כ לנד רובר, והשניה מיני קופר וכד'. פינאטס. הדירה ממוקמת בקומה הראשונה על מדרגות בבית ויקטוריאני עתיק, יש בה מטבח וסלון רחבי ידיים המובילים למרפסת נעימה (terrace), חדר שינה ראשי ענקי עם ארונות, מראות ארוכות, שידה ענקית ובלי טלויזיה! בתוך החדר ישנו חדר האמבטיה הגדול ובו מקלחת ענקית, בית שימוש, ארון ושידה גדולים וכיור רחב. חדר שינה נוסף ובו שתי מיטות יחיד ומתוכן נפתחות מיטות נוספות, שהינן באותו הגובה בזכות רגליים מתקפלות, וכך שלושת הבנות היו באותו החדר. בתוך החדר כיור עם שידה ענקית, ארון רחב ודלת סתרים קטנה המובילה לחדרון ובו בית שימוש ומקלחון זעירים. ליד המטבח חדר האמבטיה השלישי ובו אמבטיה ענקית, בית שימוש וכיור. כל הבית מאובזר בטעם מצויין של בעלת הבית. ממש מקסים.
הכניסה המרשימה לבית
גם כאן הייתי חייבת לצלם את נעליי-הרצפה היפהפיה דרשה זאת
בעלת הדירה חיכתה לנו עם 5 בקבוקי מים מינרליים, 5 שקיות סוכריות גומי האריבו, קערת פירות ובקבוק יין. לא מובן מאליו
חדר שינה הורים. ענקי, בצמוד לו חדר אמבטיה עם מקלחון ענקי גם כן, בית שימוש וכיור
מהחלון נשקפים בתים ויקטוריאניים. רוצה כזה!
הסכנה הכי גדולה בה נתקלנו לא היתה לוחמי דעאש עם חרבות אלא דווקא הרכבת התחתית. כן, זו שבה נוסעים מליוני אנגלים מדי יום, איימה להפריד בינינו לבין בנותינו הגדולות-הן נותרו מחוץ לקרונות, בעוד בעלי ואני והקטנה היינו בפנים. משכנו, נאבקנו, נלחמנו וגם נלחצנו, עד שאיש טוב לב לחץ על כפתור פתיחת הדלת מבפנים ופקחית אמיצה פתחה מבחוץ וכך ניצלנו מגורל אכזר. אחר כך חשבתי מה היה קורה אילו זו היתה הקטנה-מילא, הגדולות יודעות אנגלית ומקסימום יבכו קצת מהלחץ, אבל תדענה להמתין במקום עד שנגיע, אבל הקטנה לא דוברת אנגלית וגם קטנה מדי. כמובן שאחר כך בכל פעם ש"נאלצנו" ליסוע ברכבת התחתית היה לחץ קל באוויר.
מזג האוויר נע בין חמים ונעים (15 מעלות ביום הראשון) לבין קריר וגשום במשך כל היום (8 מעלות), אך זה לא מנע מאיתנו ללכת שעות רבות ברגל, ממוזיאון הטבע לרח' אוקספורד (משהו כמו 3 ק"מ לדעתי), ואפילו הקטנה עשתה זאת כמו גדולה ומגיע לה שאפו.
גם את ארמון באקינגהם פקדנו, אמנם הקדמנו קצת לחגיגות יום הולדת 90 של המלכה אבל בכל זאת קיבלו את פנינו יפה.
במוזיאון הטבע Natural history museum ראינו הרבה דינוזאורים ויונקים אחרים, וגם את שכבות כדור הארץ, ואפילו חווינו רעידת אדמה. הכניסה למוזיאונים רבים בלונדון, אם לא כולם, היא בחינם וזה רעיון ממש מוצלח להגברת המודעות ושלא יקרה מצב שמישהו ירצה "לקבל קצת תרבות" ולא יוכל (הכניסה לתערוכות מתחלפות עולה כסף).
כשנכנסים למוזיאון רואים מיד את כדור הארץ, לוחות טקטוניים אדומים ובוערים
בא לי לאמץ גור קטן
גם את מגדל השעון ביג בן ובית הפרלמנט לא פספסנו. הקטנה מאוד התרשמה מאחר והיא מאוד אוהבת את פיטר פן.
הכי אהבתי לבקר שוב ב-Covent Garden, איזור החנויות והבילויים היפהפה, ובו שוק מקורה. הגענו לשם ביום שני, היום בו מתקיים שוק עתיקות, פרט לדוכנים הרגילים של מזכרות ומתנות.
עברו 3.5 שבועות מאז שחזרנו, מרגיש לי כמו שנה. בא לי לחזור ללונדון אהבתי הישנה. מדוע אהבתי הישנה? או. מוזמנים לקרוא את הפוסט על ביקורנו הקודם, שהיה אך לפני שנתיים וחצי... (לינק).
