יום ראשון, 23 בספטמבר 2018

שובו של ראש אינדיאני

כשהייתי ילדה וגם טינאייג'רית, אי שם בשנות ה-70-80, היו בארץ מותגים ישראלים כמו גלי, קסטרו, הוניגמן, אתא, משכית, גדעון אוברזון, טופר, סאבי, פלפל ועוד והיה ראש אינדיאני. ראש אינדיאני הוקמה ע"י האחים מזרחי, בראשם ניסים, בתחילת שנות ה-70, וחנות הדגל שלה היתה מול מגדל שלום בת"א. הסמל שלה היה, איך לא, ראש של אינדיאני, כולל הנוצות. הסגנון: אקסטרווגאנטי, חסר רסן ובעיקר שונה מכל מה שהיה אז, במוגזמות ובצבעוניות. אפילו הזמרים אדם ואילנה אביטל דגמנו את ליין החברה, עוד לפני שהיה מקובל שסלבס שאינם דוגמנים יעסקו בדוגמנות. 
בשנת 2003 התפרקה החברה לאחר קשיים אך מסתבר שלא נעלמה לגמרי. את הקאמבק עושה קארן מזרחי, בתו של ניסים. קארן מעצבת כבר שנים וכל הזמן הזה הסתירה את העובדה שהיא בתו של אחד ממייסדי ראש אינדיאני וגם עבדה כמעצבת בחברה, אך לפני כשנה, בפוסט מפורט בפייסבוק, חשפה זאת וגם את קולקציית ההומאז' שעיצבה לכבוד ראש אינדיאני. כעת סלוגן החברה "קארן מזרחי" כולל גם את המשפט "My Rosh Indiani dreams". 
כשהייתי נערה, אולי בת 12 או 13, דודתי שאלה אותי מה ארצה ליום ההולדת, ומיד אמרתי: בגד מראש אינדיאני. קיבלתי טי שירט אדומה מבד משובח ועבה, ולה סמל הראש בצד שמאל. כל כך שמחתי. בתקופה ההיא לא קיבלנו מותגים על ימין ועל שמאל, ולכן גם ידענו להעריך את מה שכן קיבלנו. לבשתי את החולצה רק לארועים ושמרתי עליה היטב.
ובחזרה ל-2018: חיפשתי חולצות ייצוגיות שאינן טי שירט והגעתי לקניון שרונים בהוד השרון. גיליתי במקרה את חנות הפופ-אפ שפתחו בזמן שמשפצים את החנות המקורית ואז ראיתי את הסטנד ועליו שלט-2 חולצות ב-200 ש"ח. בחרתי לי 2 חולצות שגזרתן זהה אך בצבעים שונים, אותן עטפה המוכרת המקסימה בנייר דקיק והניחה בתיק שחור. סגרתי מעגל.


 חצאית: New look לונדון // סנדלים: Asos



חצאית: אי-ביי // סנדלים: ברשקה // עגילים: קסטרו
 

יום שבת, 8 בספטמבר 2018

הימים הנוראים

רבות דובר על תרבות השיימינג (ביוש) המחלחלת לכל חלקה טובה ומזהמת את האוויר והאווירה. נדמה כי אדיבות, נחמדות, טוהר לב ופרגון פסו מהעולם. השפה השלטת היא שפת הכעס, האלימות, הרוגז. נהיה ממש מפחיד להסתובב ברחובות, ליסוע בכבישים, לענות למישהו, לכתוב פוסט המביע דעה אישית. אין לדעת מאיפה זה יבוא-הסכין שנשלפת, הסטירה או אפילו התגובה הרעה והפוגענית. 
נכון שאין צורך לחכות לשנה חדשה על מנת לשנות הרגלים לא בריאים, אך שנה חדשה היא הזדמנות מצויינת להתחיל מחדש: לנשום עמוק, לכבד דעה השונה משלך, לספור עד 10 לפני שמגיבים, ואתם יודעים מה? גם לא תמיד חייבים להגיב. נכון שיש פלטפורמות מצויינות לפרסום הדעה שלכם, ובא לכם שכל העולם יידע מה אתם חושבים, אבל את העולם זה לא ממש מעניין. 

כדאי שכל אחד יעשה עם עצמו חשבון נפש: באיזה עולם אני רוצה לחיות, מה הלך הרוח שאני רוצה שיהיה סביבי, ומה אני יכול לעשות על מנת לשנות זאת. אבל רק לטובה. וברגע שתהיה תשובה-לפעול. 
ישנם משפטים שכבר הפכו לבנאליים, אבל עדיין כדאי לחשוב עליהם: תעשה טוב-תקבל טוב; פרגון יציל את העולם; רק אהבה תביא אהבה וכד' והנה שני משפטים עתיקים וידועים קצת יותר:


חשוב לשים לב למה שאומרים, וגם כותבים, גם אם לא ממש התכוונתי, ויצא לי ליד, וזה לא באמת... הצד השני, שיכול להיות גם אתם, אגב, עלול לקבל את זה אחרת ממה שחשבתם. וכבר היו מקרים מעולם. אז לחשוב. ולעצור. ולחשוב שוב ורק אז להחליט מה עושים. או לא עושים.





שתהיה לנו שנה נהדרת, מלאת חמלה, אהבת הבריות, עזרה לאחר, מחשבה מעמיקה, סבלנות וסובלנות.
ובקיצור:

שנה טובה!









הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...