הופה גינגהאם סטייל

טרנד הגינגהאם חזר לכבוש כל פינה כבכל קיץ: אותה דוגמא מסנוורת עיניים של משבצות לבנות קטנות בגודל אחיד ולצידן משבצות באותו הגודל בצבע אחר, כמו כחול, שחור, אדום וירוק, בעיקר. לי אישית זה מזכיר את חולצות בית הספר היסודי אי שם בשנות ה-70 - כאלו משבצות בדיוק כיכבו על החולצות המכופתרות בגווני כחול-לבן. אז זה היה מזעזע, היום זה טרנדי. 
את החצאית שתראו תיכף חיפשתי במשך זמן רב. נכון שהיו חצאיות בסגנון הזה בהמון חנויות אבל הן עלו יותר מ-200 ש"ח, מחיר לא סביר לכל הדעות. אז המתנתי. אומרים שגברים ציידים ונשים מלקטות? אז במקרה הזה יצאתי גבר-גבר: פשוט ארבתי ופעם בחודש הגעתי לקניון לראות מה חדש, עד שברנואר צדתי את החצאית האחרונה, שהיתה בדיוק במידה שלי ואפילו מצויידת בגומי בגב, שזה מצויין לזמני ארוחות. והמחיר? 70 שקלים טבין ותקילין. חטפתי אותה מיד.
כשנסענו לאילת, אי שם ביוני, לקחתי אותה איתי מפאת הבד הדקיק ממנו עשויה והידיעה שיהיה חם ולא מגניב. עקב היותי מי שאני, אני תמיד מכינה לי סטים של אאוטפיטים לנסיעות (תנסו את זה בבית), מכף רגל ועד ראש, וגם אורזת אותם יחד, כולל האקססוריז, וכך קל לשלוף אותם ברגע האמת בלי להתחיל להתלבט. בדיוק כמו שבבית אני מכינה אאוטפיטים לפני יום עבודה או אירוע. כך הכנתי חולצה וגם כפכפים לבנים, ואת השרשרת האדומה-כתומה-ורודה, כי ידעתי שאקנה בזארה באילת כפכפים שנדלקתי עליהם ממבט ראשון באתר החברה. וכך היה.

                  טישירט: S. wear // שרשרת: אילי גורן // חגורה: אמה // כפכפים: זארה

גם כיסים יש לחצאית!

אפשר לקחת את החצאית גם ללוק שונה לחלוטין - מחוייט: חולצת כפתורים לבנה מ-Promod (שעשו עליה עד למשביר לצרכן. את זו קניתי בפראג), וסנדלים לבנים של Nine West. צירפתי שרשרת פנינים שאהובי קנה לי במגנוליה. אם כבר קלאסי אז עד הסוף.

ואתם כבר השתבצתם?

דברו אלי בפרחים

לפני שנים רבות, בחודש יוני, נסענו לאילת. טוב, לא באמת שנים רבות, רק כל כך הרבה דברים קרו מאז, אבל אני גולשת. באילת יש חנות ענקית ומחודשת של זארה (או "זארוש"-למיטיבות לכת), בקניון מול הים. החנות המחודשת כל כך השתנתה, ומסודרת וגדולה, והיה לי גיפט קארד ששמרתי מפסח בדיוק בשביל זה, אז נכנסתי. אחרי חצי שעה יצאתי עם שלל רב, אותו תראו בפוסטים הקרובים. 
יש לי בזמן האחרון קרייבינג לחולצות כפתורים ארוכות, כפי שכבר ציינתי לא אחת, הקרייבינג הזה המשיך גם לקיץ, בהבדל אחד-ללא שרוולים. בזארוש מצאתי את שנפשי ביקשה: חולצה ארוכה עד-בלי-די, ללא שרוולים, מבד כותנה דקיק מאוד, עם פסים כמו שאני אוהבת וגם פרחים. זה הרגע להודות שיש לי משהו נגד פרחים-אין לי שום בגד עם פרחים! לא אוהבת, לא מתחברת. לפעמים בא לי להתחדש עם שמלת מקסי פרחים שיפונית אבל בדרך כלל זה עובר. הפעם משהו בחיבור של הצבעים, הפסים והפרחים התחבר אז נדלקתי.

כפי שאתם רואים, לחולצה כיסים פנימיים ואפשר להכניס את כפות הידיים במצבי מבוכה.

 חדי העין יבחינו בעגיל ירקרק-מוזהב. מתחבר לעלים הירוקים (וגם לעיניים שלי. סתם).

השוס, כרגיל, טמון בכפות הרגליים, או יותר נכון בכפכפים. ראיתי אותם באתר זארוש לפני מס' חודשים והחלטתי שהם הכי מתאימים לי בעולם. כשהגענו לחנות נתתי לקטנה משימה-למצוא אותם במידה שלי. התרוצצה הקטנה בחנות עד שמצאה שורה שלמה של הכפכפים ומתוכם דגה את המידה הנכונה. נכון שכאן יש פרחים גם בכפכפים וגם בחולצה, אבל ככה בא לי. 

המכנסיים מ-H&M-חתיכיים, מחטבים וזולים. ואדומים. מזמן לא היו לי מכנסיים אדומים.

ואתם אוהבים את זארה? 

מה הפרופיל שלך?

כבר כתבתי בעבר מספר פוסטים על חב' פרופיל ופריטיה המיוחדים, והנה לאחרונה עקב חוסר במשאב הזה הקרוי זמן החלטתי להזמין מאתר החברה. אין סניף של פרופיל בקניון הסמוך לאיזור מגורי-וחבל!-ולא רציתי לכתת רגליי לסניף מרוחק, לכן אונליין שופינג נראה רעיון מצויין. הרעיון הכללי היה מכנסיים עד אחרי הברך מאחר והקיץ הגיע, ואילת, וכו', ומשום מה מכנסיים מעל הברך לא כל כך הולמים אותי; וכן שמלה אוורירית ונעימה. את שניהם מצאתי באתר.
המשלוח הגיע מהר מאוד עם שליח עד הבית.
לשמלה הדקיקה לוק של דנים למרות שהיא מכותנה, צבעה כחול ולה שני כיסי תכלת עמוקים. חוץ מזה יש לה שני פרפרים. שוליה במראה פרום ואין לה שרוולים. הכי חשוב-היא עושה באוויר! עברה את מבחן הקטנה. אורכה מגיע עד מתחת לברכיים והיא נעימה עד מאוד.
לקחתי אותה לאילת לנסיעת מבחן:

עקב החום והפרפרים שעל השמלה, החלטתי שאין צורך לאבזר מדי: צמידים מ-Next וסנדלים מאלדו, הכל בזהב, יספיקו בהחלט.

מכנסי הפסים הפתיעו אותי לטובה: פסים בגווני כחול-אפור-לבן, כיסים קדמיים ואחוריים, הבד דק אך יציב ואורז, במתניים גומי (בגלל זה רכשתי אותם. אני בזמן האחרון בעניין של גומי במתניים. ולא, אני לא זקנה. עדיין). ישנה מידה אחת בלבד-וואן סייז, ולשמחתי התאימה לי. לדעתי תתאים למידות 36-40. בתמונה באתר היתה חגורת חבל וחשבתי שהיא לצורך המחשה בלבד. מה רבה היתה הפתעתי לראות את החגורה מצורפת למכנסיים. איזה כייף! לגמרי מוסיפה עניין. חבל רק שאין גוונים נוספים למכנסיים... 
יחד עם המכנסיים והשמלה צורפה מתנה: שרשרת אתנית מדליקה בגווני כחול וצהוב. 

ואי אפשר בלי תמונת אווירה מאילת...

אילת השטופה

זה היה אמור להיות נופש ככל הנופשים: יוצאים על הבוקר (10 נגיד), ארוזים ונרגשים, נוסעים, נוסעים, נוסעים, קצת עוצרים ואז מגיעים, קצת בריכה, קצת ים, קצת שופינג הכרחי, הרבה אוכל-בעיקר קינוחים-בעיקר אני, והפוך-ארוזים ונרגשים, נוסעים, נוסעים, נוסעים, קצת עוצרים ואז מגיעים. הביתה. 
אבל... הפעם נוסף לעניין מימד החוויה, כי צריך לגוון. הגענו לאילת במזג אוויר מצויין ובלילה-חזיז ורעם! יותר נכון רעמים בלתי פוסקים וגשם נונסטופ. כשקמנו בבוקר גילינו שלולית קטנה בחדר. בדיקה זריזה גילתה שלא ידוע מה מקורה-החלון הקטן סגור ויבש מבפנים, התקרה יבשה, שום צינור לא התפוצץ. מוזר. רעבים הגענו לחדר האוכל על מנת לגלות שחלקו הוצף בלילה. מסתבר שדווקא בלילה זה ירדה כמות הגשם הממוצעת השנתית ויותר. בלילה אחד! עובדים רבים (אלו שהצליחו להגיע לעבודה) גוייסו לגרוף את המים מהרצפה ולהחזיר לחדר האוכל צורה של חדר אוכל. בינתיים גילינו שהעיר במצור-עוד מלונות הוצפו, כבישים הוצפו ונחסמו, אפילו שדה התעופה הוצף ונסגר לטיסות. מה עושים? מה בסך הכל רצינו? קצת נופש אחרי החגים? יצאנו מהמלון במחשבה שננסה ונראה. אז גם גילינו שבסך הכל המצב השתפר והכבישים פתוחים. אמנם קצת בוץ בצדדים, ושבילי האופניים הנמוכים כוסו מים, וקצת בריכות אבל די בסדר.

 הנה בריכה ליד הבריכה

בכל מקום נראו שלטים צהובים

המציגה הגיחה מהמלון לראות אם כלו המים

צוות המלון המסור אף דאג להזכיר לנו את קיומו של שעון החורף והניח על כל דלת את השלט הנ"ל.

ישנם יתרונות רבים ביציאה לנופש לאחר החגים: קודם כל ישנה תחושה שהחגים עדיין ממשיכים (הבנות חזרו ליום אחד ללימודים ומיד שוב חופש), יש פחות אנשים, ובסוף אוקטובר לא חם. למעשה המים בבריכה ובים היו קרים קמעא, אבל בכל זאת הבנות נהנו ואפילו לא נשרפו מהשמש. 

לקינוח מספר קינוחים שהם הסיבה העיקרית לכך שאני אוהבת לנפוש בבתי מלון (חוץ מהגלידה. היא מגלידריה באייס מול):

עד הפעם הבאה.

צבעי פסטל

המכנסיים שבתמונות שבו את לבי עת הייתי בחנות פוקס הסמוכה לאיזור מגורי: קודם כל הצבע-אפרסק, כל כך קייצי, כל כך טעים ואוורירי; הגזרה-סקיני אבל לא מדי; משהו בסטרצ'יות של הבד מחזיק טוב את מה שצריך וגם מחטב; מגע הבד מאוד נעים וקטיפתי-משהו מבחוץ; האורך מעולה-בדיוק עד הקרסול, לא צריך לקפל (כשמכנסיים ארוכים מדי לטעמי אני מעדיפה לקפל פנימה ולא החוצה, התוצאה יותר יפה לדעתי, תנסו בבית). יש בצבעים נוספים יפים, נדלקתי על כחול רויאל. בפעם הבאה.
חלק מהתמונות יצאו עם פלאש וחלק בלי, לכן צבע המכנסיים נראה שונה. האמת, כמו תמיד, היא אי-שם באמצע...
ואיזה צבע משתלב נהדר עם אפרסק? נכון, ירקרק. החולצה השקפקפה שקניתי בתמנון בשנה שעברה מוסיפה נדבך פסטלי ראוי. לא ענדתי שרשרת מאחר וחזית החולצה מעוטרת במעין עניבה, אבל כן ענדתי עגילי שנדליר ירקרקים, וגם פריטי אקססורייז בצבעים המתאימים-כולל הלקים!

חולצה: תמנון // מכנסיים: פוקס // סנדלים: ביג טום //

עגילים: טופ-טן // צמידים: דוכן בטיילת אילת (ז"ל) // טבעות: דודתי האהובה //

ארנק: Twentyfourseven // לקים: Essie

ואתם כבר מוכנים לקיץ עם מלבושים מפוסטלים?

נערה עם פנינה

כל המבקר במצפה התת ימי באילת (לינק) מכיר את ה-pearl bar: חנות למכירת תכשיטים בהם משולבות פנינים, כאשר ליד החנות ישנה אטרקציה מלהיבה-ניתן לבחור צדפה ממבחר צדפות, המוכרת פותחת את הצדפה אל מול עיני הקונה ומשלבת אותה בתכשיט כרצונכם ולפי תקציבכם.
אני אוהבת פנינים-הן עדינות אך גם קשות, הן עגולות, צבעוניות (יש כ-20,000 צבעים ותתי גוונים, הידעתם?) ובעיקר-הן יפהפיות.
פעמים רבות בחיי עברתי ליד החנות ללא עניין רב, עד לביקור האחרון שלנו באילת, לפני כחודש. או-אז אהובי הפתיע אותי ולקח אותי לבחור צדפה! בטקס חגיגי, שצולם על ידי הבנות, פתחה המוכרת את הצדפה שבחרתי והתגלתה לעינינו פנינה לבנה, עגולה ומדוייקת. 

אחרי התלבטויות רבות, בחרתי בשרשרת זהב עדינה ודקיקה:

 השרשרת הונחה בקופסא כחולה:

רק חבל שלא התקדמו קצת ולא השקיעו במיתוג-זו השקית בה הונחה הקופסא (בתור משוגעת על ענייני אסתטיקה זה די הפריע לי):

שוב הפתיע הבחור. כנראה קרא בספר משלי ל"א: "אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ".

אילת 2013

גם השנה נסענו לאילת לנופש השנתי שלנו, והפעם אחותי ומשפחתה הצטרפו אלינו. זה היה בשבוע בו התחלתי לעבוד (כן, כן, עבודה חדשה וקבועה) והשמחה היתה כפולה. הצטיידנו בסרטי DVD לגדולות, משחקים בשביל הקטנה ויצאנו. בדרך עברנו במצפה רמון לביקור בחברת פארן (לינק). הגענו לאילת אחרי הצהרים עייפים ומוכנים לבילויים.

אך לפני הבילויים יש לי מסורת כשאני מגיעה למלון: קודם כל לפרוק את התיקים ולראות שלא שכחתי כלום. כמעט אף פעם אני לא שוכחת. האמת שזה יותר בשביל לארגן הכל (חולת סדר וארגון שכמוני). ככה נראים מוצרי הטיפוח על המדף בחדר האמבטיה:

הייתי חייבת לצלם את הכיור כדי שתראו פרופורציות. אני אוהבת לקחת מוצרים מוקטנים. אני עוד יותר אוהבת כשהם נגמרים ואני מתחילה חדשים. ותמיד יש חדשים.

פוסט אודות אריזה לנסיעה תוכלו לקרוא כאן (לינק).

מימין לשמאל: דאודורנט גרנייה קטן, שפופרת דאודורנט קרם אנה לוטן, סרום לשיער נטורל פורמולה, 

קרם גוף ובושם Flowerbomb של Viktor&Rolf, ערכת 3 השלבים של קליניק *

מימין לשמאל: תיק איפור ובו שלל דוגמיות של קרמים לעיניים ולפנים, סרומים, מסכות, BB,

וגם עפרונות איפור, מברשות ומסקרה, ליד התיק קרם הגנה לפנים של ד"ר פישר,

ערכת איפור של ספורה ובה צלליות, ליפגלוסים, סמקים, ברונזרים ופודרות,

פודרה בתפזורת של סמאשבוקס כולל מברשת קבוקי קטנה, קרם רגליים של פארן *

תיק האיפור-מבט מקרוב ומבפנים

* עדכון: תוכלו לקרוא פוסטים על המוצרים המופיעים כאן אם תחפשו בתוויות שלמטה.

בערב נסענו לקניון החדש-האייס מול-שניחן בתמהיל חנויות מוזר: יוקרתי מצד אחד (אברקרומבי אנד פיץ' ו-factory54 וכיו"ב) ומצד שני רשתות מקומיות שונות אך למשל פוקס ילדים ללא פוקס נשים וגברים. גם בעניין החניה יש בעיה-סידור החניה מוזר מאוד וגם אין מספיק מקומות לקניון ענקי שכזה. לפחות יש הופעות בערב-חצוצרן מנגן על רחבת הקרח, עליה ניתן להחליק, פעלולנית מתעופפת באויר ועוד ועוד.

למחרת נסענו למצפה התת ימי. לדעתי המקום צריך קצת עדכונים לשנת 2013, הוא נראה מאוד מיושן ולא מתוחזק כראוי למעמדו. גם השלטים כתובים בפונט מיושן ולא מושך.

 דג זוהר בחושך

אלמוגים. נראים כמו כפות ידיים כרותות. קריפי משהו

גם את קניון מול הים לא הזנחנו וקפצנו לבקר. חלק מהנסיעה לאילת כרוך בשופינג הכרחי, גם ובעיקר לבנות (אחרי שבמשך שלושה חודשים לפני הנסיעה, על כל דבר שהן מבקשות אני אומרת להן-נקנה באילת). כאן אני במלון יושבת על כס המלכות לפני היציאה.

גופיה: אינטימה // שרשרת: קסטרו // סקיני: זארה

נעליים: Nine West // תיק: מתנה מהורי אהובי, מטורונטו

את הדוכנים בטיילת לא הזנחנו והבנות קנו משקפי שמש וכובעי פדורה מדליקים.

 לבכורה: כובע בוורוד פוקסיה ומשקפי שמש עם עדשות מראה 

לאמצעית: כובע כתום ומשקפי שמש עם מסגרת בירוק נאון

גם החלק הקולינרי בעניין לא הוזנח. הבנות צילמו חלק פצפון מהקינוחים בהם הלעטתי את עצמי. מתביישת לספר לכם כמה קינוחים אכלתי בכל ארוחה. כן, גם בבוקר.

מרנג ומרשמלו מצופים שוקולד 

פחזנית עם קצפת ודובדבן

המשך יבוא...