ירוק זה הכי, אחותי!

שמתי לב שלא כתבתי עד כה אף פוסט על לקים. בושה וחרפה ממש! 

פעם, מזמן, כשהיה לי זמן, הייתי משקיעה רבות בציפורניי-מגדלת ומטפחת באהבה, מורחת כל יומיים לק חדש וצבעוני, וזה רק בידיים. ברגליים הייתי משקיעה אף יותר בטיפוח-עושה פילינג, מורחת קרם רגליים. אבל בשנה ו-8 חודשים האחרונים הידרתי את הלקים מאצבעות ידיי, מכמה סיבות: הראשונה והחשובה היא שעד לאחרונה התינוקת שתתה מבקבוק וממש לא רציתי שייפלו חתיכות לק לתוך פטמות הבקבוקים כשאני מנקה אותן. לא בריא. לכן הפסקתי למרוח עליהן, פרט למסיבת הבריתה שעשינו לה לפני יותר משנה, כשרציתי להיות חגיגית במיוחד. כמובן שהורדתי מיד אחרי המסיבה.  סיבה נוספת היא כמובן הצורך בשטיפה יומיומית של הבית ולמרות שהלקים שלי עמידים מאוד, הרי שאין לי כוח להחליף אחרי ארבעה ימים. וסיבה שלישית ואחרונה היא עייפות שלי ועייפות החומר-לא הלקים, פשוט מן חוסר חשק לכך. כעת, מזה חודשיים שהקטנה כבר לא שותה מבקבוק, ולי חזר החשק ולכן אני חוזרת להרגליי.

לפני כחודש חברת essie, שהחלה למכור את לקיה בסופר פארם, פרסמה בפייסבוק הודעה לפיה כל הממהרת ללחוץ לייק לדף שלה-תזכה בלק מתנת החברה. שאני אגיד לא? מאחר ואין לי שום לק של החברה (נראה לי מוגזם להוציא 55 ש"ח על לק, כשהלקים שאני קונה עולים פחות מ-20 ש"ח ועמידותם לא מוטלת בספק-של Chic), לחצתי על הכפתור והמתנתי. ואכן, לאחר כחודש הגיע אלי הלק הירקרק ושמו בישראל Navigate her מן לשון נופל על לשון שכזה. חביב ביותר. אני אוהבת כשחברות קוסמטיקה מעניקות שמות למוצריהן, זה גורם להם להיות יותר אנושיים וחביבים, פחות מנוכרים ממוצר עם מספר.

אודה ולא אבוש, תחילה כשראיתי את צבע הלק חשבתי לעצמי-מה זה הנזלת הזאת? בלי להעליב. אבל כשמרחתי על ציפורני נדלקתי: הירקרק דהוי בית-חולימי שכזה, אבל לאחר מספר שכבות הוא נהיה ירוק פסטלי בהיר, אטום ומדליק (שוב שורש ד.ל.ק). 

אני לא הולכת לחפור לכם עם השוואה מדוייקת ללקים אחרים, תנועתיות המברשת ועמידות מדי דקה. 
מה שכן, מצאתי שני לקים ירוקים בין אוסף הלקים שלי והחלטתי לעשות הפקה קצרה. כן, זה היה כרוך בלהחליף את הלק אחרי יומיים בלבד-למי יש כוח יום אחרי יום, או, רחמנא ליצלן, באותו היום-אבל הצלחתי.
הלק הראשון - מס' 407 של Chic (באתר החברה נקרא Sweet Pistachio). ללק יש נצנצת דקיקה וקלה, והגוון סלדין. מכיל 17 מ"ל, כמות מכובדת לכל הדעות. הלקים של Chic בעלי העמידות הכי טובה שפגשתי, במחיר זול במיוחד.
מאחר ומצלמתי היקרה ללבי שבקה קלות, תמונות הלקים צולמו במצלמה השניה והפחות טובה ועמכם הסליחה, אם כי תמונות הלקים על ציפרניי צולמו מזמן עם המצלמה ששבקה והן נראות יותר טוב (וגם כל בלוגרית תוכל לספר לכם כמה קשה לצלם לקים ושפתונים-הגוונים אף פעם לא יוצאים כמו במציאות), אבל.. טרחתי ומצאתי באתר החברה תמונה של הלק. אי אפשר להעתיק אותה, לכן אצרף רק את הקישור - כאן.

קבלו תמונת הלק על ציפורניי:

כפכפים-Ralph Lauren

הלק השני-מס' 25 של My Cosmetics. בדומה לביוטיקייר ו-WOW, גם MC היא רשת חנויות לממכר אביזרים, מוצרי איפור זולים, תכשיטים וכד'. לק זה הינו בעל גוון ירוק-דשא נאוני במקצת. עמידותו פחותה מזו של Chic, אם כי גם כן לא רעה בכלל. קל למריחה, מראה אטום. מכיל 15 מ"ל.

סנדלים-גלי



ואחרון אחרון חביב, הסיבה לשמה התכנסנו כאן-לק ירקרק Navigate Her של essie: מודה שהיה לי קצת קשה עם המברשת הרחבה יותר מאשר מברשות של לקים אחרים שאני רגילה אליהם, אבל בסוף הצלחתי. הבקבוק מכיל 13.5 מ"ל (וחצי!). העמידות טובה, הצבע מיוחד והשם מגניב. רק שיקצצו במחיר והכל יהיה מושלם. טוב, a girl can't have it all כנראה.



כאן דווקא הצלחתי להעלות תמונה מהאתר הבינלאומי (כי איפשרו בחוכמה אופציה של העתקת התמונה). קבלו:

התמונה מכאן

סנדלים-קליגולה





עוד תזכו לראות פוסטים נוספים על לקים, בעקבות לקים שקיבלתי מהגרלה ומהפתעה שלא מגלים...
עד כאן להפעם, שימו לב לדוגמית השבוע החדשה
ליחצו לייק על דף הפייסבוק של הבלוג  

גמר חתימה טובה

והיו טובים!

אאוטפיט של ראש השנה ויום הולדת לי

נתחיל בשאלה הבנאלית: איך עבר עליכם החג? כמה אכלתם? טוב שיש יום כיפור, נכון?
השנה חל יום הולדתי בערב ראש השנה כך שהשמחה היתה כפולה. לא אפצח בסיכומים כי כתבתי אותם כבר בפוסט יום הולדת 3 לבלוג, ובסך הכל עברו 24 ימים מאז ועד יום הולדתי אז בל נפריז.
בערב החג היינו אצל דודתי היקרה. לבשתי לבן חלקי - חולצה וסנדלים לבנים, חצאית בבורדו, לקראת בוא הסתיו (רק באופן רשמי, כן? בינתיים חם אש).
את החולצה קניתי ברנואר לפני חודש, אחרי שחיפשתי חולצה לבנה ויפה במחיר סביר. החולצה עשויה תחרה ובעלת בטנה די אטומה, שזה נהדר כי לא צריך ללבוש גופיה. בתחתית החולצה ישנו מנג'ט די רחב, כך שהחולצה יפה גם בתוך חצאית או מכנסיים וגם מבחוץ. שרוולי החולצה קצרים ובהם אין בטנה, מה שמוסיף לתחושת החגיגיות שלה.
את חצאית המקסי הזמנתי באתר קסטרו. זו הפעם הראשונה שאני מזמינה דרך האתר, וגם הצליח לי. ראיתי את החצאית רק באתר, לא בלייב בחנות, כך שהרגיש כמו להזמין מאתרים בחו"ל (זה לא שלא ניתן להשיגה בחנות, אני מניחה שכבר יש, פשוט לא הגעתי לשם). ניתן להשיגה ב-3 גוונים: שחור, ניוד ובורדו. שחור לא רציתי כי רק לאחרונה קניתי חצאית שחורה, ניוד כבר יש לי מאי-ביי, נותר הבורדו. יש לה 2 שכבות: השכבה התחתונה מסאטן אוטם, מגיעה כמעט עד לסוף החצאית (לא אוהבת את הטרנד של חצאית מיני ומעליה שכבת שיפון מקסי), והשכבה העליונה שיפונית. המראה המתקבל אינו מתנפנף אלא נופל ובזה ייחודו. מסתיימת כ-10 ס"מ מעל הקרסול. סיבה נוספת בגללה חשקתי בבורדו היא כדי להתאים לתיק שקניתי בלונדון ולא זכה כמעט לחשיפה, משום מה, רק שבבית התברר לי שהתיק יותר חצילי והחצאית יותר בורדואית, אבל זה משתלב יפה.
יחד עם החצאית הזמנתי חולצה, שתופיע מתישהו בבלוג, בינתיים חם מדי ללבוש אותה.
בחרתי באפשרות משלוח לחנות קסטרו הקרובה לאיזור מגורי, כי גם ככה יוצא לי להיות בקניון בערך פעם בשבוע-שבועיים (לא רק בשבילי, תרגיעו, יש לי 3 בנות...), במקום לשלם 15 ש"ח עבור משלוח הביתה. אחרי יומיים קיבלתי SMS המודיע לי שהחבילה מחכה לי בחנות. כשהגעתי לחנות חיכתה לי שקית אדומה סגורה ובה החצאית והחולצה וגם הפתעה: צללית! מסתבר שמקבלים הפתעות בהזמנה באתר. איזה כייף! הצללית החומה יכולה לשמש כבסיס כי היא מאוד בהירה והפיגמנט שלה חלש, אבל המחשבה יפה. שאפו.

בחרתי לשבור את הלבן-בורדו-לבן עם קצת זהב חגיגי בחגורה מ-אמה.

את השרשרת קנה לי אהובי במגנוליה ליום ההולדת (מגיעה בסט יחד עם עגילים, אבל אני אוהבת להפריד), יחד עם מתנה נוספת לה יוקדש פוסט אחר. החרוזים הקטנים בגווני בורדו, ירוק וזהב השתלבו לי בדיוק עם הגוונים שלבשתי. איך הוא ידע, איך?

והנה התיק מקרוב-גוון על גוון.
New Look-לונדון.

גם הלק השתתף בחגיגת הגוונים הכהים-מעין בורדו/חום כהה עם תת גוון סגול. של Chic, כמובן.
הסנדלים מ-Nine West.

ונקנח בשיר שהקטנה לימדה אותי (חבל שאין לי תווים):

שתהיה שנה טובה

שתהיה שנה טובה

שנה טובה ומתוקה!





אמה, אילת ואי-ביי גם

רשת חצי חינם עורכת מדי מספר חודשים מבצע ומחלקת לקונים מעל סכום מסויים שוברים לחנויות אופנה נבחרות בקניון שרונים. כשקיבלתי את השובר ידעתי היכן ארצה לממש אותו.
אתם כבר יודעים עד כמה אני אוהבת את רשת אמה (כבר כתבתי הרבה פוסטים-אתם מוזמנים לחפש בתוויות למטה). מיד אצתי לחנות והתחלתי לעבור בגד בגד, וגם נעליים, תיקים ואביזרים. ההתלבטות היתה קשה. אחרי חצי שעה נותרתי עם שתי בחירות אחרונות ביד: חולצה בשם לואי וטוניקה בשם לואי. מיד נזכרתי שלפני כחצי שנה, במבצע הקודם, בחרתי בלואי אחר-סריג שחור עם צווארון תחרה מלכותי, אותו לבשתי לראיון הבלעדי עם Lorenzo Villoresi (לינק).
לבסוף בחרתי בחולצה האפרסקית היפהפיה. כל כך אוהבת את הסגנון הזה של השיפון המסתלסל, אני קוראת לסלסולים "רפרפות" כי היד מרפרפת עליהן בלי יכולת להפסיק.
כמובן שהיתה רק חולצה אחת כזו בחנות. היו גם בצבעים אחרים כמו כחול רויאל (די התפתיתי אבל בסוף לא). מדדתי והתאים בול. מיד לקחתי.

עד כאן החלק של אמה. ונעבור לאילת. לא קניתי שם הרבה דברים (אהובי קנה לי שרשרת פנינה-לינק), הגעתי מוכוונת מטרה: מכנסיים בהירים וסנדלים לבנים. ואת שתי המטרות הגשמתי.
בחנות Yoop מצאתי את המכנסיים שרציתי: צמודים אך לא סקיני (כלומר, לא צמודים לכל אורך המכנסיים-אני לא משתגעת על הגזרה), בצבע חאקי כמו בצופים, בעלי שני כפתורים, רוכסן וכיסים. אני מעדיפה מכנסיים עם כיסים מאחורה וכאן לא היו, אבל הבד הגמיש עושה את העבודה. מצאתי זוג אחד בלבד בצבע הזה והוא היה מעט לוחץ. מכיוון וידעתי מנסיון שמכנסיים מהסוג הזה מתרחבים החלטתי לקחת אותם בכל זאת. ואכן הם מתאימים מצויין ומאוד נוחים.

כיוונתי את עצמי ל-Nine West לטובת הסנדלים. כל שנה כשאנחנו נוסעים לאילת אני שומרת את הגיפט קארד שבעלי מקבל מהעבודה בחג לפני (תלוי מתי נוסעים-אחרי ראש השנה או פסח), ואיכשהו תמיד יש 30% הנחה על סנדלים בחנות כשאני מגיעה לשם-קארמה טובה או לא?. כך גם הפעם-את הסנדלים "סימנתי" לי כבר זמן מה לפני כן, בסניף אחר, וכך ידעתי מה אני רוצה: סנדלים לבנים על עקבים גבוהים ונוחים. סנדלים לבנים נראים יפהפיים על כל רגל-גם לבנה וגם כהה, ואפילו על כפות רגליי המאוד לבנות הם נראים מצויין וזוהרים ביופיים.

ועכשיו התיק: חיפשתי תיק לבן או ניוד כבר זמן מה. ראיתי באלדו כבר די מזמן תיק כזה, בשני הגוונים, גדול מאוד כך שכל הבית ייכנס בנוחות ועטוף בתחרה. מאוד חשקתי בו אך לא קניתי בגלל שתי סיבות: א. המחיר-350 ש"ח נראה לי מוגזם לחלוטין. ב. הגימור הפנימי לא היה יפה-הבד שבתוך התיק לא התאים לתיק ולא היה תפור טוב. ולי זה חשוב לא פחות מהחלק החיצוני. שמרתי לי בראש את האימג' והתחלתי לחפש במקומות אחרים. נתקלתי באתר כלשהו ברשת בתיק זהה, ושם עלה כ-190 ש"ח. עדיין לא וויתרתי, משהו בלב אמר לי לחפש באי-ביי. מזמן לא הזמנתי משהו שם. אז הקשתי: white lace bag ו... בינגו! מיד עלתה תמונת התיק. כאן הוא עלה כ-62 ש"ח בלבד!!! לא חשבתי פעמיים והזמנתי. אני בטוחה שגם בחורה בעוצר קניות היתה מזמינה את התיק. קיבלתי אותו אחרי שבוע. התיק היה בדיוק מה שרציתי: גדול, בעל שתי ידיות לאחיזה ורצועה ארוכה לתליה על הכתף, עם 2 תאים פנימיים וגם כיס פנימי וכיס חיצוני, רוכסנים מוזהבים, ובד פנימי בהיר עם עיגולים חומים גדולים. מה צריך יותר מזה? 

ועכשיו הכל ביחד: 

כך התלבשתי למסיבת יום ההולדת של בתי הבכורה. האיפור עדין וטבעי, הלקים גם

 (בזמן האחרון אני חוזרת לגוונים טבעיים ולא צבעוניים כמו בחורף. קצת שקט)

חולצה: אמה // מכנסיים: Yoop // סנדלים: Nine West //

 תיק: אי-ביי // צמיד: מתנה לחתונה מהורי האהוב //

טבעת: היתה עגיל והפכתי לטבעת Accessorize London //

לקים: Chic כפות ידיים-מס' 406, כפות רגליים-מס' 265

הקאפקייקס-קושטו ע"י הגדולות

בחג שבועות תלבשי לבן, או פרחים

כבר דנתי ודשתי על כך שאני שונאת מוצרי חלב והחג הזה לא בשבילי כי אני קרניבורית (לינק), אז אם אראה עוד תמונה אחת של פשטידות/עוגות גבינה/מרק מלפפונים אני פשוט אצרח. 
אבל... למה לא להתלבש כמו שצריך לכבוד החג? תירוץ מצויין ללכלך את הלבן.
אתמול בבוקר ארזתי את עצמי ואת בנותי הגדולות ויצאנו להצטלם בחיק הטבע. טוב, לא להגזים, רק בגינה שלנו. היה יום שמשי ונעים, הפריימים התחלפו בזה אחר זה והגענו לתוצאות ממש יפות. בערב כבר ירד מבול. אמצע מאי. אבל אני מאוד שמחתי כי כידוע חובבת חורף אנוכי.
כשקראתי את הפוסט משנה שעברה, גיליתי לחרדתי שגם השנה השתמשתי באבזור זהה-שרשרת, נעליים-אך שאר הבגדים שונים.
תחילה למראה אנו-באנו, או כמו שאוהבים לקרוא לזה היום: בוהו-שיק-חולצה לבנה שקצות שרווליה מתנפנפים א-לה-פפלום, ולה רקמות וחרוזים, מכנסי ברמודה עם חגורה רחבה, וסנדלי אצבע מעור. התאמתי צמידי מתכת צבעוניים וטבעות פרספקס שקופות-צבעוניות. 

 

 

 

 

חולצה: אופיום // מכנסיים וחגורה: קסטרו // סנדלים: Ralph Lauren

שרשרת: דליית אל כרמל (לינק) // צמידים: דוכן באילת //

טבעות: מתנה מדודתי // לק: Chic 49 // בוגנוויליה: צומחת פרא בחצר

הלוק השני רומנטי יותר. הזמנתי את השמלה באי-ביי, וראיתם אותה בעבר אך לא עלי (לפני שהחלטתי לחשוף את עצמי קבל עם ומקלדת)-לינק. כיאה לשמלות שמגיעות מארצות המזרח הרחוק, גם שמלה זו קצרצרה ביותר ולכן יש להתהלך בה בזהירות. זוהי למעשה שמלת קומביניזון ירקרקה-פרחונית ומעליה גופיית תחרה לבנה ארוכה עם פפיון בצד הלב, אשר איננה מחוברת לשמלה ולכן אפשר ללבשה בנפרד. את הגופיה ראיתם בפוסט ההכנות לחתונה של אחי (לינק). גם השרשרת נקנתה אצל אותו המוכר.

 שמלה, גופיה ושרשרת: אי-ביי // סנדלים: גזית //

זר פרחים: מפלסטיק (שונאת פרחים מפלסטיק. נועדו להחליף את זר הראש המסורתי שלא עולה עלי) //

טבעת: דיווה // לק בציפרני הרגליים: My cosmetics 25 // סרט ראש: שאלתי מבתי הבכורה

שולחת לכם פרחים ורודים עם איחולים לחג שמח ונעים!

ותודה לבנות על הצילומים והבימוי.

קצרים בטיפוח

לא אוהבת את המשפט הזה "הצטברו על שולחני" כי המוצרים שתראו לא הצטברו, התנסיתי בהם במשך זמן מה על מנת להגיע למסקנה לפני שאני כותבת. איגדתי אותם יחדיו לפוסט ארוך אחד.
שנתחיל?
תחילה לגולת הכותרת-חברת Chic ערכה תחרות בפייסבוק וביקשה מהגולשים לתת שמות לקולקציות לקים חדשות. לא אחת כמוני תתעלם מהאתגר, ולכן כתבתי מספר שמות. לשמחתי אחד מהם התקבל!
השם שנתתי Just Married נבחר לשמש כשמו של לק סלדין/מנטה יפהפה. לי בראש היה אמנם צבע אחר, ההולם חתונה-כמו ניוד, לבן וכד'-אבל בחברה אהבו את השם ומאחר ולא הוציאו את הגוונים הללו החליטו להצמיד את השם לצבע אחר. לא נורא. העיקר שאדע שהותרתי את חותמי בעולם הלקים.
מס' הלק-257, קיבלתי אותו מהחברה כמובן. מחזיק מעמד לפחות 4 ימים, כמו רוב הלקים שלהם.

מכאן ללק נוסף מבית  O.P.I - שמו Vesper מסדרת liquid sand. כתבתי על הסדרה הזו בעבר (לינק). הקולקציה נקראת נערות בונד, ע"ש 6 מנערותיו מהסדרה, ולה 6 גוונים: לבן נוצץ, ורוד בהיר, כחול קלאסי, סגול עמוק, זהוב פראי ואלמוג. הלק שקיבלתי נקרא ע"ש Whisper, מהסרט Live and let die. ללקים מרקם חולי מחוספס. הם אינם מכילים DBP, טולואן או פורמלדהיד, ומצוידים במברשת רחבה ובלעדית.

הלק החזיק מעמד יפה 4 ימים. יש למרוח 2-3 שכבות על מנת להגיע למראה אטום ואחיד. הצבע מאוד מפתיע: כשמסתכלים על הבקבוק, צבע הלק נראה חום-נוטה לבורדו, רק כשמוציאים את המברשת נגלה צבע סגול כהה יפהפה.

מחיר: 65 ש"ח.

להשיג ברשת נייל סטודיו ומרכזי הטיפוח המקצועיים.

נמשיך עם 2 מוצרים מבית Dr. Dabour. כבר כתבתי על מוצרי החברה 2 פוסטים (לינק ולינק), והנה סקירות נוספות:
קרם ידיים - להזנה, לחות ונגד קמטים. ללא פאראבנים, ללא שמן מינרלי, ללא אלכוהול, ללא מרכיבים סינתטיים. מסדרת Welness עם הפס הסגול (כבר כתבתי שעל המוצרים יש פסי צבע המפרידים בין סדרות), הכוללת גם קרם רגליים, שמנים, קרם גוף ועוד. 

מחיר: 39 ש"ח, 100 מ"ל.
אריזה: שפופרת לבנה.
מרקם: תחליב רך מאוד, נמרח בקלות, הופך מעט שומני עקב רכיביו-תמציות צמחי מרפא, כמו שאר מוצרי החברה. ריח מעלף כמו שאר המוצרים-מתקתק ומשכר.
ההבטחה: נספג במהירות, מעניק לחות, הזנה, הגנה, מונע נזק, יובש וחספוס לעור הידיים, נוגד סדקים, קמטים וסימני גיל. מעניק תחושה טובה לאחר המריחה.
מבחן התוצאה: בתור אישה שלא משתמשת הרבה בקרם ידיים, אלא רק כשהן צועקות "הצילו, יבש" (פויה, בלוגרית רעה!), מאוד שמחתי להתנסות בקרם: קודם כל הריח, כבר כתבתי לא פעם אחת-אולי עשרים, אבל מי סופר-עד כמה אני אוהבת מוצרי טיפוח עם ריח, בעיקר ריח מתוק. לקרם יש ריח מתקתק אך לא מבחיל; הקרם כאמור הופך עם עיסויו לעור שומני אך עם ספיגתו-המהירה מאוד, יש לציין-השומן נעלם ולא נותרת תחושה דביקה, כמו בכמה קרמים שיצא לי לנסות. העור חלק, נעים ומוזן. גם המחיר לא נורא בכלל. בקיצור: מושלם.

שמפו טיפולי מפנק - סודות צמחי הגליל (מסתורי!). ללא SLS, ללא סולפטים, ללא פאראבנים. לכל סוגי השיער. מסדרת cleansing הירוקה הכוללת סבונים, חלב פנים ועוד. ואיך הוא מפנק? טוב ששאלתם. כל החומרים שציינתי-SLS, סולפטים ופאראבנים הם כימיקלים מקציפים הנמצאים במוצרים כמו שמפואים, סבונים ומשחות שיניים. הם עלולים לגרום לבעיות עור כמו אסטמה עורית, אדמומית וגרד. לאנשים הסובלים מפגעים בעור, רגישויות וגירודים ונשירת שיער מומלץ להשתמש במוצרים שאינם מכילים חומרים אלה. מכאן הפינוק.

מחיר: 59 ש"ח, 250 מ"ל. 

אריזה: בקבוק לבן עם פקק אפור. השמפו יוצא ע"י לחיצה על הפקק. 

מרקם: הפתעה-ג'ל! טרם נתקלתי בשמפו שמרקמו ג'ל. מאוד נעים. ריח מתקתק. 

ההבטחה: מעניק לחות, למראה שיער בריא וחזק.

מבחן התוצאה: אין לי בעיות ופגעים בעור אז לא אוכל לתת חוות דעת על כך, אבל בסך הכל השמפו עושה את העבודה, עם כמות קצת גדולה הוא גם מקציף, הריח נעים, לא ייבש לי את השיער. המחיר קצת יקר, בייחוד למי שיש שיער ארוך, אבל זה בגלל השימוש בצמחים והעובדה שאינו שמפו רגיל מדראגסטור אלא שמפו ללא חומרים מזיקים=טיפולי.

ניתן להשיג את מוצרי Dr. Dabour באתר http://www.drdabour.com/  ובמרכז המבקרים בבית ג'אן, וכן בטלפון 04-9803711.

עפרונות עיניים Long lasting eye liner של לייף-

בגוונים שחור True black-30 ואפור Metallic gray-35. היה לי שובר ע"ס 50 ש"ח לקניית מוצרי לייף בסופר פארם, והייתי צריכה עפרונות לעיניים. בסניף בדקתי על כף ידי את הגוון והמריחה ונראה לי בסדר אז לקחתי.

מחיר: 40 ש"ח לעפרון אחד, במבצע 1+1.

מבחן התוצאה: העפרונות רכים מאוד ונמרחים בקלות. נוחים גם לטשטוש. מחזיקים מעמד יום שלם בלי להיעלם, אם כי ישנה מריחה קלה לכיוון העפעף התחתון. נמכרים באריזת שרינק לשמירה על היגיינה וזה מעולה. אבל... כשניסיתי לפתוח את העפרון השחור לא הצלחתי! ודווקא אכלתי בצהריים. לבסוף אהובי הצליח אבל אז החלק הפנימי של העפרון, זה שמציירים אותו, התנתק מהעפרון וקיבל חיים משלו. החזרתי למקום והתחלתי להשתמש בעדינות. אבל נוסף-בעייתיים לחידוד. חידדתי עם מחדד של עפרונות איפור, ומרוב הרכות של העפרונות הם פשוט התחדדו עד שנפלו. כך התבזבז לו הרבה חומר וזה מבאס. הם גם לא מתחדדים לשפיץ דק אלא עבה. לפעמים הזול (או החינם, במקרה הזה) עולה ביוקר, לצערי.

התמונות לא יצאו טוב כל כך, צולמו בימי החורף שחזר במפתיע, אבל אפשר לקבל את הרושם.

ובברכת טיפוח זה טוב לבריאות ניפרד.

שבת שלום!

העצמאות שלנו

כידוע לכם, ואם לא אז תדעו עכשיו, אהוב נעורי ואני ביחד מאז... ובכן... נעורי. בשנות העשרים לחיינו עלינו שלב במערכת היחסים שלנו ושכרנו דירה יחדיו. הדירה היתה, איך לומר בעדינות, מגעילה ובאיזור לא משהו, בעיר גדולה במרכז הארץ, והשכנים רועשים ודוחים. אבל זה לא מנע מאיתנו לגור שם שנה תמימה עד שהחלטנו להתחתן. וחתונה עולה כסף. לכן העברנו את מיטלטלינו המעטים לבית הורי, שם גרנו שנה. במהלך השנה התחתנו ואף קנינו את ביתנו ביישוב קטן. אבל הבית היה רק "על הנייר", לכן עשינו רוטציה גם בבית הורי בעלי, יחד עם אחיו. שם גרנו 9 חודשים. לאחר שהבית שלנו קיבל טופס 4 המאשר כניסה, לא חיכינו הרבה, ניקינו חיש קל ובערב יום העצמאות בשנת 2000 ארזנו שוב את מיטלטלינו, העמסנו מזרן על האוטו ועברנו. בדרך גם היתה צפירה (בכל זאת, יום הזכרון), אז עצרנו בצד וכיבדנו את הנופלים.

הכניסה לבית לא היתה פשוטה: מאחר והבית נקנה בטרם היותו בית, ורוב הרחוב היה כזה, נכנסנו לאתר בניה אחד גדול-בתים בשלבי בניה שונים, רעש, לכלוך, אבק וכו', אך השוס הגדול היה בתוך הבית: הכיור במטבח עדיין לא הותקן ולכן רחצנו את כלינו באמבטיה, לא היו מזגנים עדיין ולכן ישנו בסלון על המזרן שהונח על הרצפה, כי טרם העברנו את המיטה (כי היה מאוד חם באפריל, ובסלון יותר קריר), ועוד תלאות. את שאר הציוד הוביל בן דודי לאחר מספר ימים, כולל רהיטים שקנינו לבית החדש מבעוד מועד והמתינו לנו בבית ההורים.

אבל... לאחר כמעט שנתיים של קשיים (לכל הצדדים, אני בטוחה שגם להורים לא היה קל איתנו), הגענו לעצמאות לה ייחלנו זמן רב: בית משלנו, ארבעה קירות מסויידים שמנת, פרטיות ושקט. בלילה הראשון ישנו נהדר, התרגלנו לשקט במהרה. אפילו את המואזין (ויש לנו מכל כיוון) לא שמענו.

כיום, כשאנחנו מגיעים לביקור אצל ההורים, ההרגשה היא כמו להגיע לארץ אחרת: מכוניות, שכנים, בניינים עם מעליות, הרבה אנשים ברחוב.

זו העצמאות שלנו. זכינו להקים משפחה ובית בישראל.

לכבוד יום העצמאות של מדינתנו האהובה, קיבצתי מספר אאוטפיטים בצבעים המתאימים-כחול ולבן.

חולצה: נקנתה ע"י אמי ב-C&A באמסטרדם לפני 28 (!) שנים //

חגורה: גולף // מכנסיים: תמנון // סנדלים: אלדו, קנדה // 

לק: Chic, Eternity 313 // תיק: מנגו // צמיד: לא ידוע

חולצה: פוקס // מכנסיים וחגורה: Yoop // 

סנדלים: גלי // שרשרת וצמיד: לא ידוע

שתזכו לעצמאות!