קלמנטינה זה לא רק פרי

לפני מספר שבועות נסעתי עם הבכורה לקניון שרונים, שם התקיים יריד החלומות של נתנאלה-מעצבים ומעצבות מוכשרים הגיעו עם מרכולתם המעוצבת לעילא להראות ולהיראות וגם לספק לתאבי עיצוב ואופנה את רצונם.
כשהגענו לדוכן של נטע לידור-קלמנטינה-נזכרתי שראיתי את עיצוביה בפייסבוק ובאתר מרמלדה (לינק) והצבעוניות הרבה משכה אותי. גם הצבעוניות של נטע שלבשה שמלת פיות תחרתית.
ההתלבטות היתה קשה: תיק גב? תיק צד? קלאץ'? ובאיזה צבע? באיזו דוגמא? מזל שלקחתי את הבכורה שממש הכריחה אותי ללכת על אננסים. כן, הפרי הקייצי המתקתק. ואני לא מתחרטת לרגע. קיבלתי כבר המון מחמאות עליו ואני מאוד מרוצה ממנו.

התיק עשוי מבד סקאי, מיוצר בעבודת יד. צבעו אפרסקי-ניודי, בעל רצועת כתף המתחלקת לשתיים, בגב התיק כיס עם רוכסן, החלק הקדמי עשוי עץ ולו סגירת מגנט חזקה מאוד, בתוך התיק כיס נוסף עם רוכסן וכן תא לנייד. גודלו מצויין ומכיל כל מה שאני צריכה.
נטע מייצרת גם ילקוטים (לו הייתי בתיכון עכשיו!), ארנקים ותיקים מסוגים שונים ומיוחדים.

במסענו בשרונים הגענו לחנות ביג טום. כבר די הרבה זמן לא רכשתי משם, אבל מדי פעם אני מציצה. הפעם מצאתי מציאה אמיתית: ג'קט פוטר בגזרה של ג'קט אמיתי (יש לי כזה באדום), בצבע כחול, עם בטנת פסים שחור-לבן, ב-70 ש"ח!!! היה אחד ויחיד, מדדתי, התאים לי, אם כי די צמוד ולכן אי אפשר ללבוש מתחתיו בגד עבה, אבל כחול רויאל כמו שאני אוהבת וחתיכי.

ג'קט: ביג טום // חולצה: Winners, טורונטו // שרשרת: אי ביי // מכנסיים: Yoop //

ארנק: six, אמסטרדם // טבעת: ספרינג // תיק: קלמנטינה // נעליים: Couple of

ולשוס: תיק עגלה! כן, כמו שהולכים איתו לשוק, אבל מעוצב וחתיך. מצאתי באחד הדוכנים של היריד. מתלווה אלי למסעותי בקניון, בעיקר עם הבנות, שכן אז אני יודעת שאצא ברכוש רב, ובמקום לקרוע את הידיים עם עשרות שקיות-זורקת הכל לתוך העגלה וזהו.



תודו שהתיק להיט ובא לכם גם.





Pretty in Pink

בזמן האחרון יש לי קראש על ורוד. לא פוקסיה, לא בייבי, משהו באמצע, ורוד נקי וזך. הצבע הזה הוא כביכול לא "חורפי", למרות שאצלי אין דבר כזה-בקיץ אני מרבה באפור ושחור, ובחורף-צבעוני, אבל זריקה של ורוד בתוך כל האפרוריות בהחלט מעלה את מצב הרוח (לא שלי-אני אוהבת חורף!) ובולטת בתוך שממת האפור-בורדו-שחור הסביבתית.
אי לכך ובהתאם לזאת, יצאתי לקניון הקרוב לביתי, אך לא מצאתי משהו מיוחד שיתפוס את לבי. לכן עברתי לרשת. מן הסתם האפשרויות הרבה יותר גדולות, אם כי צריך עצבים מברזל כדי להמתין שבוע ויותר לקבלת המשלוח-לא לזקוקים לסיפוקים מידיים, מן הסתם.
ב-Next האנגלית מצאתי את מבוקשי. כבר כתבתי בעבר איך קניתי בגדים ברשת בלונדון (לינק, לינק ו-לינק), ואיך הזמנתי מהאתר (לינק ו-לינק), גם לי וגם לבנות, ואנחנו מאוד מרוצות. נרשמתי לניוזלטר של הרשת ובאחד המיילים האחרונים ראיתי את המכנסיים הוורודים היפהפיים וחולצת פפלום אפורה ומיד החלטתי-אני רוצה. רק במקום אפורה-ורודה. נכון שעידן הפפלום כבר קצת פאסה, אבל משהו בחולצה תפס את עיני והחלטתי.
לאחר שבוע קיבלתי את ההזמנה ומיד מדדתי. המכנסיים מעט גדולים באיזור המתניים, אבל אם אחליף למידה קטנה יותר הם יהיו צמודים מדי מאחור ואת זה אני לא רוצה. ישנם 2 כיסים בצדדים, והסגירה היא כשל מכנסיים לגברים. הגזרה הולכת ונעשית צרה כלפי מטה, ובצדי הקרסוליים ישנו פתח. הם מעט ארוכים עלי אבל אפשר לקפל את שולי המכנסיים פנימה או לנעול נעליים מתאימות.
לקחתי את בתי הבכורה ויצאנו לחצר. פרחי הבוגונוויליה עדיין פורחים בוורוד, ומהווים רקע מצויין. קצת עפתי על עצמי עם התמונות ולכן הן מאוד גדולות...
הלכתי על מראה מעט גברי עם טוויסט ורוד: הג'קט הלבן של ברכה בר-און היה של קרובת משפחה שנפטרה. אני עדיין מתלבטת אם להסיר את הכריות, מרגיש לי קצת ניינטיז. הוא עשוי בד נמתח וגמיש ומאוד מאוד נעים למגע. בעל שני כיסים בחזית וכפתורים גדולים. מתחתיו חולצה יפהפיה שקניתי לא מזמן בתמנון, עוד רשת שאני מאוד אוהבת ויש לי המון בגדים שלה. החולצה מזכירה לי חליפת צלילה-עשויה בד עבה ואורז, לא קשיח, בעלת דוגמת וואפל בחזית. מתכננת לקנות גם שחורה כזאת. השרשרת (גם כן מ-Next) והצמיד (מ-Adika) נותנים מראה קצת קשוח, וגם המגפונים הלבנים עם העקב הצ'אנקי השחור (מהקולקציה שתמר קרוון עיצבה ל-Twentyfourseven בשנה שעברה). הקלאץ' השחור מספרינג נותן מראה נשי יותר. יצרתי מראה אקלקטי נשי-גברי.

עם החולצה הסיפור מעט שונה: הבד שלה מאוד נעים, מעין סריג דק, והיא נשפכת. כאן הבעיה-מתקמטת די בקלות. אורך השרוולים הוא בין 3/4 לכמעט עד כפות הידיים, קצת מוזר. העניין הוא שהיא מאוד משמינה. לבשתי אותה לבר מצווה בצהרים, ואחרי 3 כוסות קולה כבר נראיתי יותר גדולה...
התלבטתי אלו מכנסיים להתאים: מצד אחד לבן מתקבל מאוד יפה עם ורוד (ראו לעיל), מצד שני רציתי שייצא פחות בנאלי. אז הלכתי על בז'. המכנסיים מ-Yoop נקנו לפני שנתיים לדעתי ואני מאוד אוהבת אותם.

והנעליים? זוכרים בפוסט הכחול (לינק) כתבתי על נעליים של Couple of שרציתי ולא היו בחנות והזמנתי? אז הן הגיעו, ורודות כמובן. הדגם הזה נקרא ונוס, וזה מתאים לי כי אני מזל מאזניים וונוס היא האלה של המזל. חוץ מזה שהן מיוחדות מאוד, והחלק הקדמי שלהן מתרומם ומזכיר לי צדפה, ונוס שנולדת מן הים. הן מאוד נוחות ונעימות. כאן בתמונה נראות מעט מבריקות, בגלל התאורה, וגם הוורוד מעט שונה. הנכון הוא בתמונה העליונה.

 צירפתי את שרשרת הסאטן של שירה פז (לינק), תיק מ-six מאמסטרדם וצמידים משוק הכרמל.
תודות לבתי הבכורה על ההעמדה והצילום.


ואת הפוני הדנדש שלי כבר ראיתם?

לנצח 21

בתור לא-תושבת תל אביב, אני מגיעה לקניון עזריאלי רק לעתים רחוקות. כך יצא לי להגיע לחנות Forever 21 שסיקרנה אותי זמן מה. זה היה לפני כשנה, ויצאתי משם עם חולצות מתנה לאהוב. בפעם השניה הגעתי לפני כחודשיים ואז כבר חיפשתי חולצות עבורי. רציתי חולצות לא יקרות אך מקנות מראה אלגנטי ויאה לעבודה (כן כן, עוד לפני הוניגמן ו-3 החולצות). החולצה הראשונה שנבחרה הינה בעלת צבע מיוחד ונעים, מנטה/פיסטוק או ווטאבר, כל פעם ממציאים דברים חדשים: ירקרק בהיר, טוניקה ארוכה ונשפכת, שחלקה האחורי ארוך יותר מהקדמי, כבר כתבתי שאני אוהבת את המראה הזה, כפתורים (חבויים) לכל אורכה ואף כיס קטן. כמובן שצריך ללבוש גופיה למטה ואת זה אני פחות אוהבת, אבל היא שקופה אז אין ברירה.

בארוחת החג בראש השנה שנערכה אצל הדודה של אהובי, לבשתי את הטוניקה למראה חגיגי. ציוותתי לה את מכנסי Yoop האהובים בצבע חול, עליהם אני חורשת באירועים חגיגיים (לינק), סנדלי סקופ ירוקים (לינק), שעון-רוית לוי, שרשרת טופ טן מנצנצת שמצד אחד לא נראית יוקרתית ומצד שני פעם הלכתי בקניון ענודה בה וזכיתי למחמאות מנשים זרות, אז אי אפשר לדעת. הוספתי חגורה שקניתי גם כן ב-F21 (זה ממש חתרני העניין הזה של קיצורים) בצבע מוזהב-מנצנץ ויצאתי לדרך.

הלוק המתקבל עדין, חגיגי אך לא מדי-מתאים לארוחת צהריים, וגם מאוד נוח-הטוניקה אוורירית, המכנסיים גמישים ולכן אפשר לאכול לתוכם, ואם לוחץ עם החגורה אפשר להסירה ועדיין להשאר חגיגיים. מי צריך יותר מזה? ממש לא חובה שמלה. 

באותו הביקור ב-F21 קניתי גם חולצה נוספת ושרשרת, אבל על כך בפוסט אחר. לא מערבבים שמחה בשמחה.

ואם מדברים על שמחה, אני לא כותבת מילה על יום הכיפורים, סליחות, צומות וכו', מהסיבה הפשוטה שהבלוג הזה לא עוסק בנושאים כאלה, גם לא בפוליטיקה, דעות (רק שלי ורק בעניינים שברומו של עולם כמו האם שפתון כתום מתאים לי, וכאלה), מלחמות וכד', על כך אני כותבת בבלוג השני שלי שבעולם המקביל.

לק: Essie-Navigate Her (לינק)

ועד שניפגש בעולם המקביל, גמר חתימה טובה!

חולצת המק"ט

לאחר חודשיים בעבודה התחלתי להרגיש שאני ממחזרת בגדים ובעיקר שאין לי חולצות. אז יצאתי לקניון לתור אחר חולצות נאות, תוך שאני מציבה מספר דרישות לעצמי:

1. מחיר חולצה לא יעלה על 80 ש"ח

2. להשתדל להכנס לרשתות בהן מזמן לא הייתי

3. לנסות קצת לגוון - משום מה, דווקא בקיץ אני יותר לובשת שחור ולבן מאשר בחורף, אז אני עוטה על עצמי צבעוניות רבה. כבר אמרתי שאני לא הולכת בזרם ואף מקדימה את זמני לעתים.

כשהתחלתי במסעי בקניון, נזכרתי שכאשר H&M עשו עליה, כולם דיברו על כמה שהבגדים שלהם מלאים פוליאסטר, ואינם נושמים, ומזיעים בהם. והנה, הפלא ופלא, ב-כ-ל החנויות מוכרים חולצות סינתטיות, מ"שיפון" או כל חומר מלאכותי אחר ושאינו נושם, כאשר רובן גם שקופות ואז נפלנו משתי הבחינות: גם החולצה גורמת להזעה מרובה וגם צריך ללבוש גופיה למטה, ואז עוד יותר חם ומזיעים. בעיה.

בשנים האחרונות התחלתי לתעב מדידות בחנויות. אין לי סבלנות, כוח, מצב רוח וכו', ולכן משתדלת להפחית למינימום (למשל, חולצות אני לא מודדת), ולכן גם משתדלת לרכז את קניותי בחנות אחת.
לאחר סיבוב קצר בקניון הגעתי להוניגמן. מזמן לא קניתי בגדים ברשת הזו כי המחירים היו מוגזמים בעיני, למרות שהאיכות מעולה ויש לי סריגים כבר יותר מ-14 שנים משם. מאחר ומכירות סוף עונה בעיצומן החלטתי לנסות. ואכן לא התאכזבתי. מצאתי שלוש חולצות (דיברתי על ריכוז הקניות, כן?), שלושתן יחד עלו 205 ש"ח, ובכך עניתי על 2 הדרישות הראשונות. לגבי השלישית-בחלקה. אבל נתחיל מההתחלה. 

אני קוראת לחולצה המקווקוות "חולצת המק"ט" כי כשמה כן היא-בעלת קווי אורך כשל ברקוד. צבעה כתום משולב בשמנת. גבה כתום חלק. בכלל יש לאחרונה מגמה כזו של חולצות בעלות גב חלק בצבע שונה מהחזית, או אחד מהצבעים שבחזית, וזה נחמד בעיני. כל כך נחמד שבלי להתכוון יש לי כבר ארבע כאלו. אבל דבר דבר. החולצה אינה עשויה שיפון אלא כותנה גמישה ולמרות שהבד מעט עבה הוא בהחלט נעים ולא מכביד.
דרישה מספר 3 מולאה כאן במלואה-החולצה אינה בצבעים שחור-לבן. לגבי שתי החולצות הנוספות-כבר הבנתם (שוב: כתבתי שעניתי על הדרישה השלישית בחלקה; כלומר, רק בנוגע לחולצה זו). אבל על כך בפוסטים אחרים.

 חזית מק"ט

גב כתום

לחולצה ציוותתי מכנסיים בצבע חאקי שקניתי ב-Yoop (לינק), שרשרת ירקרקה מטופ טן (לינק), סנדלים ירקרקים-מוזהבים מסקופ (לינק).

למרות שמאוד התבקש, לא מרחתי שפתון כתום אלא ורוד-פוקסיה דווקא. יהיה עליו (ועל כל הלוק האיפורי) פוסט נפרד. גם על שאר החולצות יהיו פוסטים נפרדים, כדי שלא ישעמם לכם.

שיהיה לכם יום כתום!

אמה, אילת ואי-ביי גם

רשת חצי חינם עורכת מדי מספר חודשים מבצע ומחלקת לקונים מעל סכום מסויים שוברים לחנויות אופנה נבחרות בקניון שרונים. כשקיבלתי את השובר ידעתי היכן ארצה לממש אותו.
אתם כבר יודעים עד כמה אני אוהבת את רשת אמה (כבר כתבתי הרבה פוסטים-אתם מוזמנים לחפש בתוויות למטה). מיד אצתי לחנות והתחלתי לעבור בגד בגד, וגם נעליים, תיקים ואביזרים. ההתלבטות היתה קשה. אחרי חצי שעה נותרתי עם שתי בחירות אחרונות ביד: חולצה בשם לואי וטוניקה בשם לואי. מיד נזכרתי שלפני כחצי שנה, במבצע הקודם, בחרתי בלואי אחר-סריג שחור עם צווארון תחרה מלכותי, אותו לבשתי לראיון הבלעדי עם Lorenzo Villoresi (לינק).
לבסוף בחרתי בחולצה האפרסקית היפהפיה. כל כך אוהבת את הסגנון הזה של השיפון המסתלסל, אני קוראת לסלסולים "רפרפות" כי היד מרפרפת עליהן בלי יכולת להפסיק.
כמובן שהיתה רק חולצה אחת כזו בחנות. היו גם בצבעים אחרים כמו כחול רויאל (די התפתיתי אבל בסוף לא). מדדתי והתאים בול. מיד לקחתי.

עד כאן החלק של אמה. ונעבור לאילת. לא קניתי שם הרבה דברים (אהובי קנה לי שרשרת פנינה-לינק), הגעתי מוכוונת מטרה: מכנסיים בהירים וסנדלים לבנים. ואת שתי המטרות הגשמתי.
בחנות Yoop מצאתי את המכנסיים שרציתי: צמודים אך לא סקיני (כלומר, לא צמודים לכל אורך המכנסיים-אני לא משתגעת על הגזרה), בצבע חאקי כמו בצופים, בעלי שני כפתורים, רוכסן וכיסים. אני מעדיפה מכנסיים עם כיסים מאחורה וכאן לא היו, אבל הבד הגמיש עושה את העבודה. מצאתי זוג אחד בלבד בצבע הזה והוא היה מעט לוחץ. מכיוון וידעתי מנסיון שמכנסיים מהסוג הזה מתרחבים החלטתי לקחת אותם בכל זאת. ואכן הם מתאימים מצויין ומאוד נוחים.

כיוונתי את עצמי ל-Nine West לטובת הסנדלים. כל שנה כשאנחנו נוסעים לאילת אני שומרת את הגיפט קארד שבעלי מקבל מהעבודה בחג לפני (תלוי מתי נוסעים-אחרי ראש השנה או פסח), ואיכשהו תמיד יש 30% הנחה על סנדלים בחנות כשאני מגיעה לשם-קארמה טובה או לא?. כך גם הפעם-את הסנדלים "סימנתי" לי כבר זמן מה לפני כן, בסניף אחר, וכך ידעתי מה אני רוצה: סנדלים לבנים על עקבים גבוהים ונוחים. סנדלים לבנים נראים יפהפיים על כל רגל-גם לבנה וגם כהה, ואפילו על כפות רגליי המאוד לבנות הם נראים מצויין וזוהרים ביופיים.

ועכשיו התיק: חיפשתי תיק לבן או ניוד כבר זמן מה. ראיתי באלדו כבר די מזמן תיק כזה, בשני הגוונים, גדול מאוד כך שכל הבית ייכנס בנוחות ועטוף בתחרה. מאוד חשקתי בו אך לא קניתי בגלל שתי סיבות: א. המחיר-350 ש"ח נראה לי מוגזם לחלוטין. ב. הגימור הפנימי לא היה יפה-הבד שבתוך התיק לא התאים לתיק ולא היה תפור טוב. ולי זה חשוב לא פחות מהחלק החיצוני. שמרתי לי בראש את האימג' והתחלתי לחפש במקומות אחרים. נתקלתי באתר כלשהו ברשת בתיק זהה, ושם עלה כ-190 ש"ח. עדיין לא וויתרתי, משהו בלב אמר לי לחפש באי-ביי. מזמן לא הזמנתי משהו שם. אז הקשתי: white lace bag ו... בינגו! מיד עלתה תמונת התיק. כאן הוא עלה כ-62 ש"ח בלבד!!! לא חשבתי פעמיים והזמנתי. אני בטוחה שגם בחורה בעוצר קניות היתה מזמינה את התיק. קיבלתי אותו אחרי שבוע. התיק היה בדיוק מה שרציתי: גדול, בעל שתי ידיות לאחיזה ורצועה ארוכה לתליה על הכתף, עם 2 תאים פנימיים וגם כיס פנימי וכיס חיצוני, רוכסנים מוזהבים, ובד פנימי בהיר עם עיגולים חומים גדולים. מה צריך יותר מזה? 

ועכשיו הכל ביחד: 

כך התלבשתי למסיבת יום ההולדת של בתי הבכורה. האיפור עדין וטבעי, הלקים גם

 (בזמן האחרון אני חוזרת לגוונים טבעיים ולא צבעוניים כמו בחורף. קצת שקט)

חולצה: אמה // מכנסיים: Yoop // סנדלים: Nine West //

 תיק: אי-ביי // צמיד: מתנה לחתונה מהורי האהוב //

טבעת: היתה עגיל והפכתי לטבעת Accessorize London //

לקים: Chic כפות ידיים-מס' 406, כפות רגליים-מס' 265

הקאפקייקס-קושטו ע"י הגדולות

העצמאות שלנו

כידוע לכם, ואם לא אז תדעו עכשיו, אהוב נעורי ואני ביחד מאז... ובכן... נעורי. בשנות העשרים לחיינו עלינו שלב במערכת היחסים שלנו ושכרנו דירה יחדיו. הדירה היתה, איך לומר בעדינות, מגעילה ובאיזור לא משהו, בעיר גדולה במרכז הארץ, והשכנים רועשים ודוחים. אבל זה לא מנע מאיתנו לגור שם שנה תמימה עד שהחלטנו להתחתן. וחתונה עולה כסף. לכן העברנו את מיטלטלינו המעטים לבית הורי, שם גרנו שנה. במהלך השנה התחתנו ואף קנינו את ביתנו ביישוב קטן. אבל הבית היה רק "על הנייר", לכן עשינו רוטציה גם בבית הורי בעלי, יחד עם אחיו. שם גרנו 9 חודשים. לאחר שהבית שלנו קיבל טופס 4 המאשר כניסה, לא חיכינו הרבה, ניקינו חיש קל ובערב יום העצמאות בשנת 2000 ארזנו שוב את מיטלטלינו, העמסנו מזרן על האוטו ועברנו. בדרך גם היתה צפירה (בכל זאת, יום הזכרון), אז עצרנו בצד וכיבדנו את הנופלים.

הכניסה לבית לא היתה פשוטה: מאחר והבית נקנה בטרם היותו בית, ורוב הרחוב היה כזה, נכנסנו לאתר בניה אחד גדול-בתים בשלבי בניה שונים, רעש, לכלוך, אבק וכו', אך השוס הגדול היה בתוך הבית: הכיור במטבח עדיין לא הותקן ולכן רחצנו את כלינו באמבטיה, לא היו מזגנים עדיין ולכן ישנו בסלון על המזרן שהונח על הרצפה, כי טרם העברנו את המיטה (כי היה מאוד חם באפריל, ובסלון יותר קריר), ועוד תלאות. את שאר הציוד הוביל בן דודי לאחר מספר ימים, כולל רהיטים שקנינו לבית החדש מבעוד מועד והמתינו לנו בבית ההורים.

אבל... לאחר כמעט שנתיים של קשיים (לכל הצדדים, אני בטוחה שגם להורים לא היה קל איתנו), הגענו לעצמאות לה ייחלנו זמן רב: בית משלנו, ארבעה קירות מסויידים שמנת, פרטיות ושקט. בלילה הראשון ישנו נהדר, התרגלנו לשקט במהרה. אפילו את המואזין (ויש לנו מכל כיוון) לא שמענו.

כיום, כשאנחנו מגיעים לביקור אצל ההורים, ההרגשה היא כמו להגיע לארץ אחרת: מכוניות, שכנים, בניינים עם מעליות, הרבה אנשים ברחוב.

זו העצמאות שלנו. זכינו להקים משפחה ובית בישראל.

לכבוד יום העצמאות של מדינתנו האהובה, קיבצתי מספר אאוטפיטים בצבעים המתאימים-כחול ולבן.

חולצה: נקנתה ע"י אמי ב-C&A באמסטרדם לפני 28 (!) שנים //

חגורה: גולף // מכנסיים: תמנון // סנדלים: אלדו, קנדה // 

לק: Chic, Eternity 313 // תיק: מנגו // צמיד: לא ידוע

חולצה: פוקס // מכנסיים וחגורה: Yoop // 

סנדלים: גלי // שרשרת וצמיד: לא ידוע

שתזכו לעצמאות!