יום שני, 4 בנובמבר 2013

לונדון כן מחכה לנו

הפעם הראשונה שלנו בלונדון היתה לפני 17 שנים. האהוב טס לטיול אחרי צבא לדרום אמריקה, אני נשארתי כאן. אחרי כמה חודשים החלטנו להפגש בלונדון. אחרי אין ספור תיאומים (ואז לא היו סלולריים לחו"ל, בקושי היו סלולריים לארץ) נפגשנו בהיתרו ופצחנו בביקור ארוך ומרגש של שבועיים. זה היה בחודש אוקטובר.
לאחר שנתיים, כשהתחתנו, החלטנו לבלות את ירח הדבש בלונדון, כמובן, אחרי שהתאהבנו בה קשות בביקור הראשון. טסנו יום אחרי החתונה, ב-24 באוקטובר. כן, שוב אוקטובר. עשינו גם קפיצה לפריז ביורוסטאר, לסופשבוע קצר וממצה. אותה דווקא לא אהבנו.
השנה, במלאת 15 שנים לנישואינו, וימי הולדת עגולים לנו, החלטנו לחגוג בלונדון. טסנו ב-24 לאוקטובר. סגירת מעגל שכזו.
הפעם הביקור היה קצרצר-4 ימים בלבד. קצת מורכב כשיש 3 בנות קטנות אבל הסתדרנו בעזרת הסבים והסבתות (כאן המקום להגיד: תודה!).
כפי שהזכרתי לא אחת בבלוג, אני אנגלופילית ידועה וקרוב לוודאי שהתגוררתי בלונדון בגלגולי הקודמים, לכן מיד נמשכתי לעיר הזאת והרגשתי שחזרתי הביתה. כך אני מרגישה כשאני שם. הכל מסתדר לי: מזג האויר, האנגלית, הנימוסים (גם אם בחלקם מזוייפים, אפשר לחשוב שבארץ שלנו עם ה-in your face זה יותר טוב), הארכיטקטורה, העתיקות. בקיצור-הכל!

על קניות בדיוטי פרי ויתרנו, אבל התבוננו בתערוכה של Lalique – בקבוקי הבושם המיוחדים עשויים קריסטל ויקרים-אש.

ליד מגדל שוקולדים בגובה שלי.
לבשתי: טוניקה-S. wear // צעיף-טופ טן// חגורה-אמה //
טייץ-Hoodies // מגפיים ותיק-C&A פראג
כשהגענו ללונדון זרקנו את התיקים בחדר ומיד טסנו לטייל בחוץ. וכמובן לקנות מתנות לבנות. אפשר לטוס בלי לחזור עם מתנות?
היינו ב-Hamleys - חנות צעצועים ע-נ-ק-י-ת, בעלת 5 קומות, כאשר כל קומה מוקדשת לכמה נושאים: משחקי התפתחות לתינוקות, בובות, מטוסים ומסוקים, צעצועים, פאזלים ועוד ועוד, לפי גילאים. אפשר ללכת לאיבוד שם. בכניסה מקבלים את פנינו עובדי המקום בשירה וריקודים (לא צוחקת!), המוזיקה רועשת והמוני אנשים צובאים על הצעצועים והקופות. 

פאדינגטון, הדב הלאומי

 
קייט ו-ויליאם מנופפים בידיהם הנסיכותיות עשויות הלגו


חובבי השוקולדים יבואו על סיפוקם בחנות M&M's הענקית-שוב חמש קומות של מתוק. כבר בכניסה אופף אותך ריח שוקולד חזק, וקופצים עליך מוכרים חייכנים השרים שירי מורל. פרט לממתקים יש כמובן פריטי מרצ'נדייזינג רבים, כי אם אפשר לעשות יותר כסף, למה לא?


מבחנות ענק מלאות בשוקולד בכל הצבעים והצירופים. יש למשוך את הידית בעדינות (או בחוזקה,
 למי שרוצה הרבה) והשוקולדים ניתזים החוצה. בצד ישנן שקיות למילוי. השקיות עדינות מאוד ונקרעות שוב ושוב. בשביל זה יש תעלה אליה שופכים את השוקולדים שנופלים מהשקיות.
 מעניין אם יש למטה מישהו שממיין מחדש את כל השוקולדים לפי הצבעים? 1.99 פאונד ל-100 גרם.


איך החבר החדש שלי?
מרגישה בת 12 שוב.

המשכנו לארמון באקינגהם. פספסנו את חילופי המשמרות של השומרים הנאמנים, אבל כבר ראינו פעם אז לא הרגשנו חוסר. מה שכן, שומר אחד ראה את ההמונים הצובאים על השערים והחל ללכת בצעדיו המצחיקים שמאלה תוך הנפת הרגליים גבוה באויר, ואז גם השני הצטרף.
לבשתי: ג'קט-TNT // צעיף: טופ-טן // סקיני: תמנון
אוקספורד: גזית // תיק: C&A פראג // משקפי שמש: אופטיקנה

יום ערפילי טיפוסי בלונדון. לפחות לא ירד גשם.
בינתיים...

כדי להתנייע ממקום למקום הרחוק זה מזה, רכשנו כרטיס oyster. הכרטיס בעל השם המוזר הינו כרטיס נטען, רוכשים אותו בתחנות הרכבת ומטעינים בכסף. לפי מספר הימים בהם תשהו בלונדון, כך ממליצים להטעין בסכום המתאים לתנועה בימים אלה. אנחנו הטענו ב-30 פאונד ל-4 ימים, וביום האחרון הטענו בעוד 10 כי חששנו שמא לא יספיק, אך לבסוף נשאר עודף. כשרוכשים את הכרטיס יש לשלם 5 פאונד כפיקדון, וכשמחזירים אותו מקבלים את הפקדון חזרה, יחד עם העודף שנותר בכרטיס. רעיון מצויין-חוסך עמידה בתורים לאוטומטים או לקופות, משלמים רק עבור מקטע הנסיעה בפועל וגם בהנחה. מי שמשלם בכרטיס אשראי מקבל את היתרה דרך כרטיס האשראי, ואז יש הפתעה אחרי שחוזרים מלונדון-יש כסף בחשבון!

הגענו לביג-בן, השעון הידוע. הראות אמנם היתה לקויה וההמונים הסתירו אבל הצלחנו לצלם וגם להצטלם. 
לא חזרנו אל כל אתרי התיירות אותם כבר פקדנו בפעמים הקודמות, אבל היו כאלה ששמחנו לפגוש שוב.
מעיל דמוי עור: גולברי, ירושה // השאר כתוב למעלה
כן, מחזרתי בגדים. המטרה היא לא לקחת את כל הארון אלא לשלב

בדרך לקניון Westfield פגשנו בחנות מתוקה המוכרת מוצרים לכלבים.
חבל שמיה איננה איתנו.
קניון Westfield הענק:
דוכן עם תיקים מעלפים דמויי עור. יקרים רצח
                                         

גם כאן יש הפעלות לילדים בשבתות

Selfridges, כמו מירב הכלבואים והחנויות, כבר פוצח בעיצובים מיוחדים לקראת הקריסמס. חלונות הראוה עוטרו מיצגים נאים המשלבים מוטיבים מעולם החג עם מוטיבים מעולם השופינג. גם אנחנו צריכים חג כזה... כאן עשינו רק windows shopping ושבענו רק מלהסתכל.
                                          



קצת תמונות look & feel:

בקרוב בתל אביב




ממש לונדונית...




ביום האחרון עשינו דרכנו לתחנת הרכבת בגשם סוחף, כדי לגלות שהטיסה מתאחרת. בשעה. חיכינו יפה בשדה השומם, שלא לומר נטוש, וכשהגיע זמננו התקרבנו לשער העליה, שם גילינו כי עלינו לשרך דרכנו למטוס ברגל ללא שרוול! בגשם! ללא מטריה!! וכשחוק מרפי עובד, הוא עובד יפה-כשהגענו לפתח המטוס אמרו לנו לחזור כי צריך להכנס מהפתח השני. שוב אצנו ברגל רטובים ועלינו למטוס, שלמזלנו לא התעכב הרבה. למחרת, בארץ, גילינו שבזמן שטסנו התקרבה ללונדון סופה רצינית ביותר, כל הטיסות בוטלו וכן הרכבות. המחשבה על להשאר בלונדון עוד לילה קסמה לנו, אמנם, אבל מה שחיכה לנו בבית...

בפרק הבא: קצת תרבות לא תזיק...




4 תגובות:

  1. איזה פוסט כייפי! (מאנגלופילית אחת לאחרת...)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אנונימית יקרה!
      איזה כייף לגלות אנגלופילית כמוני :)

      מחק
  2. איזה כיף לקרוא, לשטוף את העיניים בצילומים היפים וגם להכיר אותך טוב יותר <3 נהדר!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה שרית יקרה!
      אני זוכרת שגם את אוהבת את לונדון... :)

      מחק

מוזמנים להשאיר תגובה חביבה ♥

הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...