יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

קולטורה בלונדון-חלק ב'

בפוסט הקודם סיפרתי לכם על התערוכה המקסימה בה היינו בלונדון (לינק), ועכשיו הגיע תורו של המיוזיקל.
האהוב ואני איננו חובבי מחזות זמר, אבל עלה הרעיון ואמרנו "למה לא". הזמנו כרטיסים מראש. היום אפשר לדעת הכל מראש ולתכנן הכל מראש, זה קצת מבאס כי גורם ההפתעה נעלם-לחובבי ההפתעות-אך גם נעים כי גורם ההפתעות נעלם-למי שלא חובב. כך אפשר לראות מראש את התאטרון, לבחור מקומות ישיבה, לבדוק בדיוק איך להגיע לשם, איך הרחוב נראה, אלו חנויות יש בו, איזה שופינג לתכנן לאחר כך אבל אני גולשת.
החלטנו על Mamma Mia. אנחנו לא מעריצי להקת ABBA אבל זה נראה לנו נחמד. סופי, שגודלה ע"י אמה מבלי לדעת מיהו אביה, מגלה ערב נישואיה יומן של אמה ובו מוזכרים שלושה גברים עימם היה לה קשר לפני יותר מ-20 שנה. סופי מזמינה אותם לחתונתה מבלי לספר לאמה, וכשהם מגיעים העניינים מתחילים להסתבך. הכל מתרחש במעטפת של גן עדן על אי יווני, באווירת חופש, ים וכייף.
מיהו אביה של סופי? מדוע אמה לא גילתה לה? מה קרה בסוף? לא מגלה...


כשהגענו לאולם גילינו אנגליות רבות יושבות עם כוס ענקית של יין לבן. ליין יהיה תפקיד חשוב עם סיום ההופעה-או-אז יקומו על רגליהן הנשים המבוסמות-קלות, ישירו, ירקדו, ינועו מצד לצד וידרשו עוד ועוד הדרן.
המיוזיקל, שאורכו כשעתיים וחצי עם הפסקה, מלווה ביותר מ-22 שירי להקת אבבא שכאילו נתפרו במיוחד בשבילו, ממש מלאכת מחשבת של אומן תסריטים. נהניתי לזמזם עם הקהל את השירים, היו הרבה ילדים-בעיקר ילדות-(למרות שחלק מתנועות הגוף המגונות של השחקנים אינן מתאימות לגיל הרך), אבל הם שרו וצחקו ונהנו כל כך, ולא נראה היה שלהורים שלהם זה מפריע. השחקנים והשחקניות שרו יותר יפה מהמקור, אפילו, והמשחק היה כמובן קצת מוגזם, כיאה לז'אנר. התלבושות מהממות והגברים חתיכים. מה עוד צריך בשבת בצהרים בלונדון?

התאטרון קטן ומקסים, אסור לצלם (אבל למה? למה?) אבל הצלחנו מעט, למרות שבכל פינה ישנם סדרנים הפוקחים עיניהם על הקהל ואינם מאפשרים.
 קשה, אבל אפשר לראות את המעקות המפוארים סביב היציעים, הבמה הענקית מוארת בכחול לפני שהשחקנים עולים, והתקרה מעוטרת בסגנון עתיק



 
מדרגות שיש מעוגלות, מעקה מסולסל ועיטורים מוזהבים.
ככה תיאטרון צריך להיראות.
חבל שלא צילמתי בשירותים...
 סריג: אמה // מכנסיים: תמנון // אוקספורד: גזית //
מעיל: גולברי // תיק: C&A פראג
כרזת המחזמר

חדשות אחרונות-אבבא לפני איחוד?

הולכת לראות את הסרט....






2 comments:

  1. ראיתי את המחזה הזה כשהייתי בלונדון לכבוד יום הולדתי ה16.
    עברו מאז כמעט 11 שנים :)
    נוסטלגי שהוא עדיין רץ.
    בטוחה שנהנת כמו שאני נהנתי. אני חובבת גדולה של מחזות זמר, וזה, על אף פשטותו מבחינת תפאורה ותלבושות, ממש השאיר עליי חותם.

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה קטע! כל כך הרבה שנים...
      ואיזה כייף להיות בלונדון ליום הולדת 16!
      לדעתי זה המיוזיקל הראשון שלי או אולי שני, ומאוד נהניתי.
      תודה יקרה!

      מחק

מוזמנים להשאיר תגובה חביבה ♥

הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...