יום ראשון, 16 באוקטובר 2011

דליית אל כרמל

ביום שישי נסענו לדליית אל כרמל. כשהייתי קטנה ועוד לא היה כביש 6 הנסיעה ארכה כשעתיים, היום תוך פחות משעה כבר מגיעים. אני אוהבת את האוירה ברחוב הראשי-המוני האנשים, כל אחד אומר ברוך הבא, מה שלומך, מזמין אותך לקנות בחנות שלו. בסוכות היה פסטיבל "אהלן וסהלן" בכפר, ומעבר לדוכנים הרגילים נוספו גם דוכני אוכל-פיתות עם לבנה, שמן זית בבקבוקים, זיתים בפחיות ועוד.
מדי פעם רואים שלטים עם תמונתו של מג'די חלבי, חייל צה"ל שנעדר כבר כמה שנים ולא יודעים איפה הוא. הלב נחמץ-גם הם תורמים למדינה כמו כל אזרח יהודי ואפילו יותר, ולא מתייחסים לכאבם. ביחוד עכשיו זה צורם.
בכניסה לרחוב הראשי חיפשנו חניה ומצאנו בין בתים מגרש שמישהו הכשיר לחניה ואפילו יש שלט: "חניה+שירותים 15 ש"ח". באמת יש שם בעיה של שירותים ציבוריים.. אז חנינו. ואז ראינו את השלט המקסים הזה:
וזו חנות אופיינית

בהמשך הרחוב גיליתי דוכן ובו כל פריט ב-7 ש"ח (!!) בלבד, לא יכלתי לעמוד בפיתוי וקניתי שלוש שרשראות:




הבחירה היתה מאוד קשה...

כשיצאנו מדליה עצרנו ליד סככה ובה מוצעים למכירה קישוטים לחצר-פעמונים, טיפות וכדורים מזכוכית, כדי חרס, גמדי גינה ועוד ועוד. הוספנו קישוטים לגינה שלנו-פעמונים וטיפות צבעוניים ושקופים מזכוכית.




















אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מוזמנים להשאיר תגובה חביבה ♥

הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...