יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

חודש המודעות לתסמונת רט

העמותה לקידום מחקר וטיפול בתסמונת רט מציינת בכל שנה בנובמבר את חודש המודעות לתסמונת רט: זוהי תסמונת גנטית הפוגעת בעיקר בבנות (אך לא רק), המכונות "מלאכיות הדממה" מאחר ואינן יכולות לדבר וסובלות מהפרעות נוירולוגיות-התפתחותיות קשות. הילדות הלוקות במחלה מתפתחות באופן תקין עד גיל 8-18 חודשים ולאחר מכן חלה נסיגה, כאשר בין היתר חלים אובדן יכולת השימוש בידיים ויכולת הדיבור; מופיעים קשיי תקשורת וניידות ולרוב גם התקפים אפילפטיים, נשימה לא סדירה, עקמת ובעיות במע' העיכול. מלאכיות אלה לעולם לא תהיינה עצמאיות ויתמודדו תמיד עם קשיים תקשורתיים.
העמותה פועלת לקידום ותמיכה במחקר על מנת למצוא תרופה לתסמונת וכן לשפר את דרכי הטיפול בחולים; לספק שירותי ייעוץ והדרכה למסגרות חינוכיות ולמשפחות; להעלאת המודעות והפצת המידע אודות התסמונת ולתמוך במשפחות.
במרכז הרפואי ע"ש שיבא בבית החולים לילדים ע"ש ספרא קיימת מרפאה רב תחומית לתסמונת רט.

תנו יד לתקווה והרימו תרומה-
בנק לאומי סניף אחד העם 811, מס' ח-ן 518110/85
המחאה לפקודת "העמותה לתסמונת רט" לכתובת: ת.ד. 1031 רמת גן 5211001
כרטיס אשראי-באתר העמותה (לינק).

מידע נוסף:
דוא"ל info@rett.org.il
טל': 03-7955557 פקס: 03-7955591
כתובת: ת.ד. 1031 רמת גן 5211001.

השנה קמפיין המודעות בשיתוף פעולה עם רשת בתי הספר למקצועות היופי- נייל סטודיו, אנחנו נהיה הקול שלהן ונדבר בשמן.
אתם מוזמנים להצטרף.


יום שבת, 12 בנובמבר 2016

מייק-אובר לחדר האמבטיה

לא רק אנחנו, בני האדם, זקוקים להתחדשות לפעמים. גם חדרים שונים בבית. למשל חדר האמבטיה. אחרי כך וכך שנים נמאס לי לראות את אותו הכיור ואותו הארון בחדר האורחים והחלטתי שהולכים על שינוי. 
לאחר תחקיר אינטרנטי מעמיק הגענו לטורקיז, חנות מקסימה בבית יצחק. ראיתי בדף הפייסבוק שלהם ארונות אמבטיה שונים והחלטתי כבר מראש. זה חוסך זמן.
הארון בו בחרנו קיים בכמה צבעים, ודי נדלקתי על הטורקיזי, אבל מאחר והמרצפות בחדר הן בצבע כחלחל דהוי והמקום שנותר לארון-מתחת-לכיור לא היה גדול, החלטנו לבסוף ללכת על שמנת. דלתות הארון הן בצורת שלבי תריסים ולהן ידיות נחושת עגולות. מתחת לארון מדף להנחת חפצי נוי. ארון מסוג זה מצריך כיור מונח ולא שקוע, לכן חיפשנו מבין עשרות הכיורים היפהפיים את האחד. רצינו כיור מאוייר אבל חששנו מעומס יתר בגלל המרצפות הכחולות, לכן בחרנו בכיור לבן אליפטי. הכיור יושב על משטח עץ שעבר טיפול וצביעה מיוחדים נגד מים, אבל עדיין כדאי להניח בצד מגבת ידיים קטנה לניקוי זריז של המים המותזים עליו. וכעת-לברז. מאחר ורצינו ברז המונח על משטח העץ ולא כזה שיוצא מהקיר, יש צורך בברז גבוה מספיק על מנת שיישאר מקום לשטיפה נוחה. תחילה בחרנו בדגם אחר אבל היה בו פגם והוא היה היחיד, אז נתנו לנו ברז דומה רק עם ידית חרסינה לבנה שהיה יותר יקר, באותו המחיר. הברז עשוי ניקל מוברש ומתאים לניחוח הווינטג'י שנודף מהעיצוב שבחרנו. כאן לא יתאים ברז כסוף מבריק אלא רק סגנון מיושן כמו ברונזה או ניקל. 

החנות מציעה ביצוע חורים במשטח העץ של הארונית עבור הכיור והברז, אך מאחר ואהובי בעל ידי זהב החלטנו לוותר ו"להכין לביתנו", מה שנקרא, וטוב שכך מאחר ורק בבית ניתן לראות לפי מיקום הארון היכן בדיוק למקם את הכיור והברז, ובמבחן המעשה הכיור לא נמצא בדיוק באמצע. 

את המראה שיש לנו בחדר לא רצינו להחליף כי אנחנו מאוד אוהבים אותה, אבל מנורה רצינו לחדש. בחרנו במנורה שהזרוע שלה מזכירה (במגזיני עיצוב אוהבים להשתמש במילה "מתכתבת". אני שונאת) את צורת המסגרת של המראה-לבנה ומפותלת. האהיל עשוי זכוכית עם חריטות זעירות לקישוט וכשמדליקים את המנורה רואים על הקירות את העיטורים. לא הייתי ממקמת מנורה שכזו בחדר בו יש צורך בתאורה מדוייקת וחדה, אבל בחדר אורחים זה בהחלט מספק.



המנורה לפני מילוי החור בקיר

גם מתלה המגבת באותו הסגנון של המראה והמנורה.

ונחזור לחנות. לאחר התשלום נלקח הארון לצביעה חוזרת נגד מים, ובזמן שחיכינו נהנינו מארוחת צהרים מצויינת במסעדה הצמודה.
כשחזרנו הביתה מיד החלה העבודה: האהוב חישב חישובים, בדק מכשירים וחורר חורים. אחר כך הדביק את הכיור למשטח העץ וחיבר את הברז ואת הצינור. גם את המנורה חיבר למקומה והנה-חדר אמבטיה מחודש וחתיכי!

כפי שאתם רואים, יש כאן כשל מסויים עם מתקן הסבון הקודם-לא מגיע לכיור... אז קניתי מתקן חדש בגולף: צורתו מזכירה את צורת הברז, והוא מספיק גבוה על מנת שהסבון ינחת בכיור.


מאחר והייתי בשוונג של שינויים, חיפשתי קופסת עץ לתליה על הקיר לקישוט ולהסתרת חור באריח (שפעם הכיל בורג ועליו מתלה למגבות). את כל אתרי העיצוב חרשתי והמחירים היו די גבוהים, לבסוף ישועתי באה במקרה: הייתי בשוק ימי בנימינה ושם מצאתי קופסא כלבבי-כחולה וקטנה ומחירה היה מעולה. מיד קניתי (היתה האחרונה), כמובן שיחד עם עוד כמה דברים אבל אנחנו גולשים.
בבית התלבטתי מה להניח בפנים ובסוף מצאתי-קונכיה! לבנה, אמיתית וגדולה. אבל לדעתי היא זמנית כי ראיתי כוכבים מבטון שאולי יחליפו אותה יום אחד.

בחנות עיצוב ביישוב שלי מצאתי שלטים קטנים עם שרוכים לתליה, וכך הוספתי אותם למדפי מתכת שתלויים מעל בית השימוש.


על המדף שמתחת לארון הנחתי מגשית קרמיקה כחולה ומוארכת ועליה חלוקי נחל מהגינה.

כך נראו הארון, הברז והכיור הקודמים:
וכך נראים הארון, הברז והכיור החדשים:


יום רביעי, 9 בנובמבר 2016

סדנת איפור אישית בביה"ס של ירין שחף

לקח לי קצת זמן לענות על שאלתה של אחותי-"מה את רוצה ליום ההולדת?", אבל בסוף זה בא: סדנת איפור אישית. נכון שלמדתי איפור לפני אלפיים שנה, ונכון שמאז אני משתכללת ומתנסה, אבל התחשק לי לשבת אחת על אחת עם מאפרת ולעבור על נקודות מסויימות וגם ללמוד קצת טריקים חדשים. ביררתי ובדקתי והפור נפל על ירין שחף. לאחר שאחותי הזמינה את הסדנה קבעתי לי בוקר שישי אחד והתייצבתי בבניין החדש והמעוצב לעילא ולעילא.
משך הסדנא-שעתיים, ואפשר להביא מוצרי איפור מהבית או להתנסות במוצרים שבמקום.


קריסטינה המקסימה קיבלה את פני והחלנו בתהליך. תחילה שאלה לגבי הרגלי הטיפוח שלי ולאחר שהסרתי את האיפור (לא חשבתם שאצא מהבית לא מאופרת, נכון?) הנחתה אותי למרוח סרום ומעליו קרם פנים עם מברשת! כן, כן! לגמרי סטארט-אפ. התחושה כל כך נעימה שאני שוקלת לאמץ את הרעיון, תחילה אקנה מברשת יעודית לכך. לאחר מכן פריימר לפנים ופריימר לעיניים. מתחילים עם איפור העיניים, כמובן. צלליות, אייליינר מעושן, עפרון לקו המים ומסקרה שהניפה את הריסים שלי אל-על. קריסטינה איפרה את מחצית פני הימנית, ואני איפרתי את השמאלית. אחר כך איפור וסירוק הגבות ומעבר למייק-אפ, אותו מרחנו עם מברשת רחבה בתנועות טפיחה על הפנים. פודרה וברונזר, קצת הצללות והארות.
לבסוף שפתון בעזרת מברשת וזהו. אני מוכנה...

גם תעודה קיבלתי - face chart ובו הדגמת תהליכי האיפור וכן רשמתי את כל התהליכים והמוצרים.

בית הספר יפהפה ומעורר השראה (וגם חשק ללמוד)



תודה על החוויה סיס!



יום שבת, 5 בנובמבר 2016

אילת השטופה

זה היה אמור להיות נופש ככל הנופשים: יוצאים על הבוקר (10 נגיד), ארוזים ונרגשים, נוסעים, נוסעים, נוסעים, קצת עוצרים ואז מגיעים, קצת בריכה, קצת ים, קצת שופינג הכרחי, הרבה אוכל-בעיקר קינוחים-בעיקר אני, והפוך-ארוזים ונרגשים, נוסעים, נוסעים, נוסעים, קצת עוצרים ואז מגיעים. הביתה. 
אבל... הפעם נוסף לעניין מימד החוויה, כי צריך לגוון. הגענו לאילת במזג אוויר מצויין ובלילה-חזיז ורעם! יותר נכון רעמים בלתי פוסקים וגשם נונסטופ. כשקמנו בבוקר גילינו שלולית קטנה בחדר. בדיקה זריזה גילתה שלא ידוע מה מקורה-החלון הקטן סגור ויבש מבפנים, התקרה יבשה, שום צינור לא התפוצץ. מוזר. רעבים הגענו לחדר האוכל על מנת לגלות שחלקו הוצף בלילה. מסתבר שדווקא בלילה זה ירדה כמות הגשם הממוצעת השנתית ויותר. בלילה אחד! עובדים רבים (אלו שהצליחו להגיע לעבודה) גוייסו לגרוף את המים מהרצפה ולהחזיר לחדר האוכל צורה של חדר אוכל. בינתיים גילינו שהעיר במצור-עוד מלונות הוצפו, כבישים הוצפו ונחסמו, אפילו שדה התעופה הוצף ונסגר לטיסות. מה עושים? מה בסך הכל רצינו? קצת נופש אחרי החגים? יצאנו מהמלון במחשבה שננסה ונראה. אז גם גילינו שבסך הכל המצב השתפר והכבישים פתוחים. אמנם קצת בוץ בצדדים, ושבילי האופניים הנמוכים כוסו מים, וקצת בריכות אבל די בסדר.
 הנה בריכה ליד הבריכה
בכל מקום נראו שלטים צהובים
המציגה הגיחה מהמלון לראות אם כלו המים

צוות המלון המסור אף דאג להזכיר לנו את קיומו של שעון החורף והניח על כל דלת את השלט הנ"ל.


ישנם יתרונות רבים ביציאה לנופש לאחר החגים: קודם כל ישנה תחושה שהחגים עדיין ממשיכים (הבנות חזרו ליום אחד ללימודים ומיד שוב חופש), יש פחות אנשים, ובסוף אוקטובר לא חם. למעשה המים בבריכה ובים היו קרים קמעא, אבל בכל זאת הבנות נהנו ואפילו לא נשרפו מהשמש. 
לקינוח מספר קינוחים שהם הסיבה העיקרית לכך שאני אוהבת לנפוש בבתי מלון (חוץ מהגלידה. היא מגלידריה באייס מול):




עד הפעם הבאה.







הצטרפו אלי בפייסבוק ♥

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...