יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

ארבעים הוא השלושים החדש?

היום אני בת ארבעים. 40. The big 4-0.
ואני לא מסתירה את זה. ההיפך. תמיד אחרי יום הולדת חצי הייתי כבר מחשיבה את גילי כזה של השנה שאחרי. אני גם ככה לא מרגישה בת ארבעים. לפעמים אני עדיין ילדה בעצמי. לפעמים קשה לי להאמין שיש לי 3 בנות, הלא אני בעצמי ילדה קטנה, לא?

שבועיים וחצי אחרי שנולדתי פרצה מלחמת יום הכיפורים. אמא שלי עדיין מזכירה לי איך רצה איתי ועם העגלה למקלט כשנשמעו הצפירות. מאז עברתי מלחמות, מלחמות כפולות (לבנון 1 ו-2, מפרץ 1 ו-2), מבצעים (לא, לא סיילים, מבצעי לחימה שנקראו ככה רק בגלל שאף אחד לא רצה להודות שזו מלחמה), מה לא. השלום לא נראה באופק.

עבדתי במספר מקומות עבודה, בחלקם נהניתי ובחלקם סבלתי.
למדתי במספר מקומות, חלק יישמתי וחלק לא.
יש לי תחביב שאני מתמידה בו כבר שנתיים וחבל שאי אפשר להתפרנס ממנו.
התחתנתי עם אהוב נעורי-עוד מעט 15 שנה נשואים!
אפשר להמשיך בספירת המלאי אבל מחמת עינא בישא לא אעשה זאת.

לפני גיל 30 החלטתי לעשות כמה "פרוייקטים": קעקוע, גוונים בשיער, ילדה. את כולם הגשמתי. את האחרון הגשמתי עוד פעמיים.
לפני גיל 40 חשבתי לעשות קעקוע נוסף. כבת מזל מאזניים טיפוסית לא הגעתי להחלטה איזה, והיכן, ולכן הסתפקתי בעגיל נוסף, שעשיתי שלשום, באוזן ימין, שהצטרף ל-5 העגילים באוזן זו ול-4 העגילים באוזן שמאל.
בקרוב אסתפר שוב. גוונים כנראה שלא אעשה יותר. תחזוקה רבה מדי. אבל אמשיך להחליף צבעים לפי העונות: בהיר בקיץ וכהה בחורף. לפעמים משעמום אשנה את הסדר.
גם החלטתי שהגיע הזמן לתיק של "גדולות", מאת בית עיצוב ידוע. מקוה שבקרוב זה יקרה.

אז איך מרגישים בארבעים?
אותו הדבר כמו אתמול ושלשום.
הפרצוף עדיין במקום, הזכרון עוד עובד, תיכף אוציא את המקל...

מעניין מה עושים בגיל חמישים. האם ההרגשה משתנה? אצטרך לחכות בשביל לדעת את התשובה, 10 שנים ככה.
בינתיים אני בת 40. כל היום. מחר כבר אתחיל את העשור החמישי לחיי. זה כבר נשמע יותר רציני. אולי אתבגר.









יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

LBD

אני משערת שכולם כבר יודעים מה זה Little Black Dress - אותה שמלה שחורה קטנה ופשוטה בצבע האלמותי שחור, נעדרת קישוטים וקשקושים, שמתאימה לכל אירוע וכל מאורע, מבוקר עד ערב בשינוי נעליים ואקססורייז.
את השמלה השחורה הזו קניתי בביקורנו הראשון באמסטרדם, לפני 12 שנים, ב-C&A: ללא שרוולים, צווארון כשל כתונת גברית, כפתורים עד אחרי הבטן, מסתיימת קצת מעל הברכיים, בגזרת מה שמכונה "חלוק אחות" או "שמלת-חולצה". כתבתי עליה בפוסט "מאז להיום" (לינק). שמלה משובחת זו, אחת הקניות המאוד מוצלחות שלי, משרתת אותי היטב עד היום ונראית כחדשה.
לפני כחודש חגגנו יום הולדת משולש, לבתי האמצעית, לאמי ולגיסי היקר, ונפגשנו במסעדה לארוחת צהרים שבתית (מהמילה שבת). החלטתי ללבוש את השמלה ולהקפיץ את הלוק קצת עם אביזרים מעודנים וטבעיים:





 משקפי שמש: אופטיקנה // שרשרת: קסטרו // חגורה: Forever 21 //
נעליים: Nine West // תיק: Nine & co.


הולכת לסוכה. חג שמח!


יום שבת, 14 בספטמבר 2013

לנצח 21

בתור לא-תושבת תל אביב, אני מגיעה לקניון עזריאלי רק לעתים רחוקות. כך יצא לי להגיע לחנות Forever 21 שסיקרנה אותי זמן מה. זה היה לפני כשנה, ויצאתי משם עם חולצות מתנה לאהוב. בפעם השניה הגעתי לפני כחודשיים ואז כבר חיפשתי חולצות עבורי. רציתי חולצות לא יקרות אך מקנות מראה אלגנטי ויאה לעבודה (כן כן, עוד לפני הוניגמן ו-3 החולצות). החולצה הראשונה שנבחרה הינה בעלת צבע מיוחד ונעים, מנטה/פיסטוק או ווטאבר, כל פעם ממציאים דברים חדשים: ירקרק בהיר, טוניקה ארוכה ונשפכת, שחלקה האחורי ארוך יותר מהקדמי, כבר כתבתי שאני אוהבת את המראה הזה, כפתורים (חבויים) לכל אורכה ואף כיס קטן. כמובן שצריך ללבוש גופיה למטה ואת זה אני פחות אוהבת, אבל היא שקופה אז אין ברירה.
בארוחת החג בראש השנה שנערכה אצל הדודה של אהובי, לבשתי את הטוניקה למראה חגיגי. ציוותתי לה את מכנסי Yoop האהובים בצבע חול, עליהם אני חורשת באירועים חגיגיים (לינק), סנדלי סקופ ירוקים (לינק), שעון-רוית לוי, שרשרת טופ טן מנצנצת שמצד אחד לא נראית יוקרתית ומצד שני פעם הלכתי בקניון ענודה בה וזכיתי למחמאות מנשים זרות, אז אי אפשר לדעת. הוספתי חגורה שקניתי גם כן ב-F21 (זה ממש חתרני העניין הזה של קיצורים) בצבע מוזהב-מנצנץ ויצאתי לדרך.
הלוק המתקבל עדין, חגיגי אך לא מדי-מתאים לארוחת צהריים, וגם מאוד נוח-הטוניקה אוורירית, המכנסיים גמישים ולכן אפשר לאכול לתוכם, ואם לוחץ עם החגורה אפשר להסירה ועדיין להשאר חגיגיים. מי צריך יותר מזה? ממש לא חובה שמלה. 
באותו הביקור ב-F21 קניתי גם חולצה נוספת ושרשרת, אבל על כך בפוסט אחר. לא מערבבים שמחה בשמחה.
ואם מדברים על שמחה, אני לא כותבת מילה על יום הכיפורים, סליחות, צומות וכו', מהסיבה הפשוטה שהבלוג הזה לא עוסק בנושאים כאלה, גם לא בפוליטיקה, דעות (רק שלי ורק בעניינים שברומו של עולם כמו האם שפתון כתום מתאים לי, וכאלה), מלחמות וכד', על כך אני כותבת בבלוג השני שלי שבעולם המקביל.



לק: Essie-Navigate Her (לינק)







ועד שניפגש בעולם המקביל, גמר חתימה טובה!



יום שישי, 6 בספטמבר 2013

חולצה בהחלפה

החולצה השלישית שקניתי בהוניגמן היתה טוניקת-גופיה שחורה עם ניטים (על חולצות מס' 1 ו-2 תוכלו לקרוא כאן וכאן). קניתי לה טייץ ב-S. Wear ולבשתי אותה בדיוק פעמיים. עוד בטרם הספיקותי להצטלם איתה, היא יצאה חרבה מהכביסה: ניטים נפלו ממנה ונותר רק הדבק על החולצה. אלו ניטים מהסוג שמדביקים ולא עם שפיצים שדוקרים את החולצה. ניגשתי לחנות ולשמחתי לא שאלו שאלות (אם כי גם לא התנצלו) ומיד אמרו לי לקחת חולצה אחרת (האם זה אומר שהיו עוד מקרים כאלה?).
החולצה עלתה 60 ש"ח ומאחר ולא רציתי להוסיף עוד כסף חיפשתי חולצה אחרת בסכום זה. כבר כמעט לא נשאר מבחר, וממה שהיה לא היו במידה שלי. לבסוף מצאתי אותה: כסופה, מחוררת, חצי שרוול, אוורירית וחגיגית. אמנם רציתי חולצה שאוכל ללכת איתה לעבודה וזו חגיגית מדי, אבל לפחות שיחקתי אותה לראש השנה. נשארה חולצה במידה 5 בלבד, אבל לאחר שמדדתי אותה הבנתי ש-5 זה רק מספר-היא התאימה לי בדיוק.
בערב החג, אותו חגגנו אצל אחותי, לבשתי את חולצת הסריג, מתחתיה גופיה בצבע עור, הוספתי מכנסיים לבנים למען החגיגיות של הערב וסנדלים לבנים. התלבטתי לגבי האבזור: שרשרת ארוכה שתיפול עד הבטן? שרשרת בצבע מנוגד או משהו רגוע יותר? ואולי בכלל עגילים ארוכים? אכן התלבטות קשה. בסוף נזכרתי בשרשרת המיוחדת שדורי צ'נגרי עיצבה לחתונה שלי והשילוב היה מושלם-הנצנוץ של אבני הסוורובסקי שיקף את חוטי הסריג הכסופים, והאבנים בצבע הבורדו הוסיפו מעט מגע של צבע.

אך תחילה מראה השולחנות בעיצובה של אחותי, שמקפידה תמיד על הפרטים הקטנים: תפוחונים, פרחים לבנים עם עלים ירוקים, נרות בכוסות כסופות (מתאים לחולצה שלי!), מפיות פרחוניות ומפה לבנה וחגיגית.


והנה אני במראה ראש השנה חגיגי-מטאלי אך רגוע, כאשר גם האיפור בהתאם-צלליות כסופות-שימריות, שפתון ורוד, סומק ורדרד:





חולצת סריג-הוניגמן // סקיני-זארה // סנדלים-Nine West
שרשרת-דורי צ'נגרי // שעון-רוית לוי // קלאץ'-Accessorize London


מקווה שביליתם בחג והתחלתם את השנה ברגל ימין!








יום חמישי, 5 בספטמבר 2013

והזוכה בהגרלת השנתיים היא....



קודם כל תודה לכל המברכות והמאחלות!
מאוד נעם לי לקרוא את איחוליכן ואני שמחה שאתן אוהבות לקרוא את הבלוג. זה נותן המון כוח להמשיך בימים מעוננים.

אזכיר מהי המתנה לזוכה בהגרלה:

משקפי שמש מסדרת Vintage Collection של רנואר

ומוצרי איפור וטיפוח מוזהבים:

מסקרה שחורה של לוריאל Volume Million Lashes
ליפ גלוס מוזהב Glam Gloss של Malu Wilz
לק מוזהב של Chic - מס' 903, Metalix Frost
שפופרת בגודל 6 גרם של קרם BB של סבוקלם בגוון בז'
דוגמיות travel size של מוצרי אנה לוטן: קרם פנים Greeno gold wrinkle relaxig balm, קרם פנים Solid gold ותחליב לאחר גילוח After shave lotion 



בתי הבכורה קיפלה את הפתקים, בתי האמצעית שלפה את הפתק הזוכה,
והזוכה בהגרלה היא:

oshrat


אנא שלחי לי פרטייך למשלוח החבילה למייל שלי off.na.blog@gmail.com 
שתהיה לך שנה נהדרת!









יום רביעי, 4 בספטמבר 2013

מסיבת התה של מיכל פיירמן

את מיכל פיירמן-אמנית רב תחומית, סטייליסטית ובלוגרית-אני מכירה כבר שנים, עת קיבלתי מתנות שעיצבה, ומאוחר יותר ההיכרות הפכה קרובה יותר. היא מעצבת מוכשרת הקולעת בדיוק לטעמי: קצת תחרות, קצת וורדים, קצת (הרבה) וינטג', ישן עם חדש. כמו שאני אוהבת.
על מסיבות התה שהיא עורכת לפני ראש השנה ופסח שמעתי כבר מזמן, ורק כעת הגעתי לכזו. 
כבר בכניסה לחצר ביתה ראיתי את ההזמנה היפה שאי אפשר לסרב לה:

נכנסתי לחצר הקסומה ומיד ראיתי את שולחן התקרובת:
מיצים מרעננים, עוגיות נימוחות בפה ומעלפות בטעמן. על השולחן השני הוצבו צנצנות ריבות, בקבוקי שמן זית, רטבים שונים ומיני קרקרים מיוחדים. על כולם אחראית נירית מ"פיין גורמה מבית טוב".
גם עולם הווינטג' ושיינדלע התארחו במסיבה.


החצר היפהפיה מקושטת חפצי נוי וריהוט אותם הייתי מספחת לביתי ברגע שמיכל לא היתה מסתכלת: ספסל אהבה טורקיזי ועליו כריות פרחוניות, שולחן וכסאות מאותו הסגנון, שולחן צד עגול ועליו אגרטל פרחים, סלסילות פלסטיק מתוקות, פסלונים ועוד ועוד. גם צעיפים התבדרו ברוח. פשוט מקסים.

ובסטודיו החגיגה נמשכת:


שכיות חמדה ממלאות כל פינה: טבעות ושרשראות מקושטות, כובעים מפונפנים, יומנים ולוחות שנה, תיקים, תמונות, קופסאות ועוד ועוד. הכל עטוף תפאורה הולמת: וילונות ורדרדים מתנופפים ברוח הקלילה, קירות צבועים תכלת וורוד, מתיקות בכל פינה. טביעת ידה המשובחת של מיכל בכל חפץ אותו היא מעצבת ומעטרת.
מקסים מקסים מקסים!


גם את הרהיטים שבסטודיו הייתי אורזת ושולחת אלי הביתה. בדיוק הסגנון שלי.


הכובע גרם לי להרגיש את מלוא האנגלופיליות שבי: קבלו תמונה-אני, מירוץ סוסים, יושבת ביציע הכבוד עם משפחת המלוכה האנגלית, כובע הולם על ראשי. מתאים לי, נכון?

ובחזרה לחצר, שם התמקמתי היטב על הספסל, למנוחה קצרה מכל היופי הזה:

גופיה: אינטימה // סקיני: פוקס // עגילים: טופ-טן
ותודה לאמא על הצילומים!

כמובן שלא יכולנו לצאת משם בלי המטרה לשמה באנו: מתנות לכולם לכבוד החג וגם קצת קשקושים לנו.

את עבודותיה של מיכל תוכלו למצוא באתר שלה (לינק) ואף לרכוש, וגם יש לה דף פייסבוק (לינק) תוסס.
את מטעמיה של נירית תוכלו למצוא באתר (לינק) וגם בדף הפייסבוק (לינק).



ולכם, קוראים וקוראות יקרים שלי, אאחל את כל מה שאתם מאחלים לעצמכם:
אושר, בריאות, הצלחה ושגשוג, גם עושר לא יזיק,
ושיהיה לכם רק טוב!
נשיקות 




Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

הצטרפו אלי בפייסבוק ♥